זה נורמלי?

Spoiled cat16

New member
זה נורמלי?

אני נמצאת קצת במצב טיפה בעייתי,אני בתקופה נורא לחוצה.. לומדת ועובדת נורא קשה בנתיים-רק עובדת..סיימתי שנה ראשונה. אבל עובדת כמה שיותר כדי לממן את עצמי. אני לא מבקשת עזרה מההורים.אני יודעת לפרנס את עצמי לא רע בכלל..אבל המצב בבית לא פשוט. אימא שלי מפרנסת יחידה..ואבא שלי עבר תאונה והוא לא עובד יותר..מאז הוא נדפק לגמרי. אז הכל נופל על אימא שלי כבר כמה שנים "טובות"..ואני יודעת קשה לה נורא ורע לה.. וזה משפיע עליי..כי אבא שלי ממרר לה את החיים..וגם לי. הוא לא נותן עצמאות,ביטחון וכדומה..הוא רק מעיר,ואומר מה לעשות ומה לא לעשות,צועק,משפיל,מתערב בכל דבר, בן אדם מטונף.זה נורמלי שאני מדברת עליו ככה? שאני בזה לו? שאני כל הזמן מייחלת לו שהוא ימות? שאני פשוט שונאת אותו??? והייתי מעדיפה להיות בלי אבא?זה שפוי? הוא רק עושה לנו רע..ושתינו סובלות..הוא בן אדם חולה..אבל היא לא רוצה ויכולה להתגרש ממנו.. גם כי אין לה לאן ללכת ואין מספיק כסף כדי לעזוב ולגור בדירה אחרת..ואפילו אין אומץ לקחת סיכון ולעזוב "הכל". אני מנסה שיהיה לה טוב..כי אני יודעת שרע לי ב"נישואים האלה"..אני עצמאית ובוגרת ועובדת קשה ולא מבקשת ממנה שקל,ההפך מסנה לעזור לה בכל האמצעים...אבל זה לא מספיק.היא פשוט סובלת,שלא לדבר על זה שממש רע לה בעבודה. היא אישה של פעם,שמפחדת משינויים,וכבר השלימה עם המצב שלה. אני ניסיתי לשכנע אותה כמה פעמים להתגרש אבל היא לא מסוגלת.. מה עושים?מצד אחד אני אוהבת את איפה שאני גרה..סידרתי לעצמי פינה שקטה וצדדית ליד ההורים שלי.. אבל מצד שני זה קשה שכל הזמן מכתיבים לך מה לעשות,ונכנסים לך לוורידים. זה פשוט סיוט שאי אפשר להתעורר ממנו.
והלב שלי נשבר על אימא שלי...לא יכולה לנטוש אותה. אולי לא נשמעת לכם ככה ילדה/בחורה בת 22 שכבר אחרי צבא ועובדת ועצמאית להישמע ככה..אבל זאת אני.
 

גרא.

New member
Spoiled cat16,התסכול והאכזבה מהתנהגותו של

אביך,מובנת,וודאי גם הכעס עליו.האם התאונה היתה מזמן? האם אביך בכלל זכה לטיפול,קבל פיצויים?אימך,כפי שכתבת אשה המפחדת משיויים,השלימה עם המצב ולא מסוגלת להתגרש.ובכך לכאורה היא מנציחה את המצב האומלל שאת מתארת. אבל מה עם אביך?יש ממצב שבו הוא יהיה מוכן להגיע לטיפול כלשהוא? גם כחלק מהטיפול בתוצאות התאונה שלו? מכל מקום את ראוייה להערכה רבה על העובדה שבמציאות כה קודרת וקשה,את עובדת,לומדת ובונה את העתיד שלך.דאגתך לאימך נוגעת ללב,אבל עד שההורים האלה ימצאו דרך לגשר ביניהם,ידייך כבולות.
 

Spoiled cat16

New member
התאונה היתה ממש מזמן

והוא זכה להכל,פיצויים,טיפול..הכל. אבל אם לומר ברצינות ובכנות, אחרי התאונה...אין לו מושג מה הוא מוציא מהפה,מוציא דברים מהקשרם,מדבר שטויות ללא כל היגיון. הוא לא יסכים להגיע בחיים לטיפול,הוא בן אדם שחי בתוך בועה שלא מודע לסביבה.. רק יושב בבית ולא עושה כלום,רק אומר מה לעשות לאחרים..מכתיב. ההורים האלה בחיים לא ישוחחו על זה בינהם..אין להם תקשורת..הם לא מתנהגים כבעל ואישה,אלה יחסים שרק אבא לי אומר מה לאימא שלי לעשות,והיא עושה. ואני פשוט רואה מול העניים שלי התעללות. התעללות נפשית. מודה לך הערכה.
 

גרא.

New member
Spoiled cat16,האם צהמצב הזה במיוחד התנהגותו

המתעללה של אביך מוכר לרווחה? האם פניתם לקבל איזה שהיא עזרה חיצונית ממנה?
 

Spoiled cat16

New member
לא...

אני חושבת שזה בעייתי,כי אימא שלי בחיים לא תסכים לזה.. אם אני אציע לה מה שאתה אומר לי.. אני חושבת שהיא תגיד "את מגזימה"...
 

Spoiled cat16

New member
כן

זה מסביר הכל לא? חשבתי שהבנת את זה מהתחלה,בגלל זה לא ציינתי את זה יותר ברור.
 

גרא.

New member
Spoiled cat16,אנשים נפגעים קשה בתאונות דרכים

בכל אבר שאפשר בגוף,והתגובות,שונות ומשונות.מאחר וזה לא נאמר,גם לא ברמז,אי אפשר להסיק שזה מה שקרה. בפועל אפשר להציע לפחות כיווני התמודדות,אבל אם הן נפסלות על הסף,נשאר רק להצטער על כך.
 

Spoiled cat16

New member
לא מדובר בתאונת דרכים

אני חושבת שזה די מאוחר לצערי לשנות בן אדם,בעיקר שמדובר במישהו מבוגר. מודה לך בכל אופן על הייעוץ הקצר.
 

nutmeg

New member
הסקתי

ממה שכתבת שאכן מדובר בפגיעת ראש, אבל אין לדעת. יש אנשים שלא נפגעים בראשם אבל תאונה קשה שממקמת אותם בבית, בכסא גלגלים, חסרי אונים פיזית יכולים גם הם מאוד להגיע למקומות הללו בהם דעתם נטרפת. בכל מקרה, חשוב שתקבלו ייעוץ מסודר הכולל טיפול לאבא. לא טיפול ש"מסדר" את פגיעת הראש. פה אין הרבה מה לעשות. אלא טיפול יותר התנהגותי שיעזור לכך ללמוד איך צריך ואיך נכון להתנהג בבית כדי שיהיה יותר אפשרי. גשו למערך שיקום כלשהו (לא יודעת איפה אתם גרים, מי טיפל בו קודם, באיזו קופת חולים אתם ואיזו חברת ביטוח ממנה אותו...) ובקשו הערכה מחודשת מכיוון שיש החמרה במצבו (זה מה שעליכם להגיד!) אנשים עם פגיעת ראש יותר מועדים לפורענות לתהליכי דמנציה מוקדמת או מואצת.
 

Spoiled cat16

New member
הוא בעבר קיבל

טיפול פיזי,וסירב להישאר במסגרת הזאת..הוא יכל להשתנות מהקצה לקצה. אך לא היה מעוניין. אז בכלל לדבר על טיפול התנהגותי..לא בא בחשבון מבחינתו. אז מאז המצב החמיר,והסביבה השלימה עם זה. לצערי לא חושבת שיש מה לעשות.לפני התאונה הוא גם היה תלותי ורכושני..אבל לאחר התאונה לא חושבת שיש אפשרות לשנות את זה..פשוט להשלים עם המצב. ואני חושבת שכל בן אדם שהיה מכיר את אבא שלי כמו שאנחנו-המשפחה מכירה אותו היו מבינים שזהו מקרה אבוד.
 

nutmeg

New member
צר לי לשמוע

שכך אתם מתנהלים. בפועל, זה לא באמת כך. כלומר, יש המון דברים שאפשר לעשות אבל צריך להיות מספיק החלטיים לעשות אותם. אם הוא לא רוצה להשתנות (או לא יכול להשתנות) מי שצריך להשתנות זה אתם. תכלס, אם אמא שלך לא הייתה, אם לא היה דיור, לא היה מה שיש היום - איפה אבא שלך היה לדעתך? מי היה מטפל בו? יש אנשים פגועי ראש קשים ביותר שאין להם משפחה ואין להם בית והם לא ברחוב. אם אי פעם את ואמא שלך תרצו לעשות שינוי תעשו אותו. אם לא תרצו, לא תעשו. אולי הוא מקרה אבוד בעניין השינוי שהוא יכול לעשות, אבל אתן? גם אתן מקרה אבוד??
 

nutmeg

New member
ורק שתדעי

שב-12 השנים האחרונות עבדתי במסגרת שיקומית לפגועי ראש כך שהדברים שאני אומרת הם לא סתם אמירות וססמאות חסרות בסיס.
 

Spoiled cat16

New member
אני יודעת

שאת צודקת לחלוטין. אני עוד צעירה ומתישהו אני אעזוב את הבית..לא כואב לי על עצמי. אלא על אימא שלי שהתחתנה עם בן אדם כזה..וצריכה לסבול אותו. ברור שיש מקרים יותר קשים..והוא מקבל ה כ ל מהכל,יחס מסור ללא הערכה,ביגוד,אוכל והכל רק בשבילו בלי אפילו מסירת "תודה" לצד השני. הוא לוקח את אימא שלי כמובן מאליו.ואימא שלי לא יכולה לעשות שום דבר בנידון. אין לה כסף לעזוב..איפה היא תחיה?ברחוב? היא מעדיפה להבליג ולהתנהג כרגיל..להמשיך לשרת אותו ואז לבכות לי כמה החיים שלה אומללים. לא שאני לא מסכימה איתה.
 
למעלה