זה למענך

זה למענך

מביט מבעד לחלון, את ניצבת מעבר, כה קרובה אך כה רחוקה, בהישג ידי המושטת אך בלתי מושגת, פנייך חתומים, אינם מביעות את אשר מתחולל בתוכך, פניי עצובות, מביעות את תחושותיי, אנא אלי, עשה שתביט אל תוככי נפשי, שתבין עד כמה הבעירה בתוכי. רוצה אותך, רוצה איתך להתחבר, התדעי ? מי יתן, שרק להבינני תוכלי. כי יודע אני שבתוכך את יודעת, את מודעת, לאהבתנו הצורבת, שנצרבה בדמנו, אך למה אינך מושיטה לי ידך? זאת הפעם?....... את מיישירה מבטך אלי, עינייך בורקות , בזויות עינייך אני מבחין בלחלוחית של דמעות, עיניי דומעות , ליבי זועק אלייך אהובה, ואינך שומעת את זעקתי, ורק דמעתי, זלגה מפניי. רוצה למחות דמעתך יקירה אהובה, אך את כה רחוקה.. כה מרוחקת.... ליבי שותת יקירה, כי נצרב באהבתך, עד מתי לזה הרגש אוכל... את נמוגה מעבר לחלון, אני קורא ואין עונה.. מה חטאתי ? כי כך, את נפשי את מענה .... עד מתי אהובה .... עד מתי.... עד ... מי ימחה דמעותי ???...
 
למעלה