זה לא שאני לא חזקה

  • פותח הנושא Raa
  • פורסם בתאריך

Raa

New member
זה לא שאני לא חזקה

אני פשוט לא יודעת אם זה התפקיד שלי. אני לא מצפה מהחבר שלי שיתעסק עם ההורים שלי ונראה לי שהוא זה שצריך להתעסק עם ההורים שלו. זה הגיע למצב כזה שהוא אפילו לא רוצה להגיד להם שאנחנו מתחתנים מתוך הפחד שהם יראו את הטבעת שהוא קנה לי ויתחילו לעשות פרצופים (הוא הוציא עליה יותר מדי אבל זו היתה בחירה שלו לא שלי) אצלהם בבית לא מדברים בכלל, כבר שנה וחצי שאני הולכת אליהם כל שבועיים ואני לא מכירה אותם בכלל. כל מה שמדברים בבית אצליהם זה איך האמא מבשלת בלי שומן (היא כל הזמן עוקצת אותי על המשקל שלי ונותנת "עיצות מועילות לדיאטה" ואיך היא מבשלת בלי שומן ועושה התעמלות ושאני אראה איך בעלה מאושר מזה...קצת קשה לה לקבל את העובדה שהבן שלה הוא זה שמבשל בבית כי הוא אוהב את זה ואני לא). מה שאני מפחדת שאם אני אדבר איתם זה יגיע לריב עצום (כי יש לי הרבה דברים להגיד להם שלא כל כך אמרתי) ובסוף תהייה אותה תוצאה של ניתוק יחסים.
הסיבה היחידה שיש לי איזה שהם חששות לגבי החתונה היא המשפחה שלו...
 

Raa

New member
סליחה

על חוסר השירשור מוקדם בבוקר ולא שמתי לב
 

sovlanit

New member
הפחד

יכול להיות גורם מדרבן או הרסני...תלוי איזה כח את ורק את מייחסת לו. לבריאותך הפיזית והנפשית הייתי מציעה לך לנסות לברר את המניע לפחד. כשתהיינה לך תשובות לזה הדרך אל האושר תהיה נקיה ממכשולים. מבינה אותך בהחלט.בהצלחה.
 

מנורה

New member
../images/Emo140.gifמשפחה

רואים שאת חזקה כי את מצליחה להחזיק בבטן כל כך הרבה אבל למי זה טוב? לך? לסביבה? לחיי השיתוף בעתיד? מדוע לא לדבר? מדוע לא לנסות להתקרב ולהכיר את ההורים של החבר שלך? מה זה הביטוי " מצפה מחבר שלי לא להתעסק עם ההורים שלי" זה נשמע כל כך שלילי. כל כך מנוכר ומרוחק האם כך את רואה התחלת חיים משותפים? לא פלא שאת חוששת הרי המשפחה שלו הולכת להיות גם המשפחה שלך ולכן עדיף כמה שיותר מהר ליצור דו שיח והיכרות כי ככל שהזמן עובר המתחים עולים והגשר ארוך יותר יום טוב ובהצלחה
 

geni1

New member
../images/Emo4.gifגם אני...

חשבתי פעם שיהיה אפשר להפריד בין המשפחות ככה - אתה תלך להורים שלך ואני אהיה עם שלי - אבל במציאות זה לא ככה . זו עכשיו המשפחה החדשה שלך - לטוב ולרע וכדי להגן על האנטרסים שלך את צריכה להיות נוכחת. בהצלחה
 

Raa

New member
תודה על העיצות

נראה אם אני אצליח לשכנע אותו לדבר עם ההורים שלו הוא כרגע בקטע שהוא לא רוצה לראות אותם יותר (תעזבו שהוא מתנהג כמו ילד בן 5) בעוד שבועיים אנחנו אמורים להיות אצלהם שוב ונראה... אולי באמת הגיע הזמן שאני אדבר. למרות שהמחשבה שהם ה"משפחה החדשה שלי" קצת מביאה לי צמרמורת
 
למעלה