זה לא קל...

My Little Fairy

New member
זה לא קל...

נכון שכרגע אנשים אומרים לי שאני "רזה" וזה בשבילי עונג עילאי לשמוע ולהאמין לזה, אך עמוק בפנים... אני שמנה. עקב כך שהייתי בעודף משקל, כל ביס מיותר ממלא מיד תאי שומן. בראש השנה האחרון קרה שעליתי קילו וחצי בתוך יום רק ממעט הנישנושים של החג. ובחיי שלא אכלתי הררים. זו לא דיאטה... זה משהו שאני חייבת לעשות כל החיים ובכל רגע נתון - להתגבר על פיתויים ולאכול רק בשביל אנרגיה חיונית לגוף ולא יותר. ויש את השאלות המנקרות בלי סוף... כמה זמן אצליח להחזיק מעמד ככה? האם זה מצב רגעי? האם יגיע רגע שבו אשבר ואעלה הכל חזרה? כמה זמן נשאר לי בשביל להחשב "רזה"? כמה זמן לפני שאנשים שוב יתנו בי את המבט הסוקר המבקר? אני שמחה שיש לי אתכן. העצות שאני נותנת כאן הן גם בשבילי. אני אומרת לעצמי שאני לא יכולה לייעץ ואז לעשות את ההיפך. זה עוזר לדעת שיש עוד כאלה שנאבקות איתי. לא משנה המשקל, לא חשוב הקושי. כולן נאבקות את אותו המאבק שאין לו סוף. שמחה שאתן פה, כי לבד זה לא קל. יום מקסים, אופטימי, נמרץ ובריא לכולנו
 

לילית462

New member
../images/Emo24.gif את מעלה לי דמעות

אני כל כך מזדהה עם מה שכתבת. לפני כשנה שקלתי כ15 פחות ממה שאני שוקלת היום כל החיים האקורדיאון הזה של דיאטה-דיאטה-דיאטה = מגיעה למצב סביר... מאבדת אותו ברגע. אני כל כך מאוכזבת מעצמי, כל כך מתביישת. נכון להבוקר אני שוקלת 96.6 אני אחסוך לכן את החיפוש ואספר לכן שכאן על גבי הפורום התהדרתי ב82.9 (ומשקל היעד שלי היה תמיד 79.9999 ועכשיו עלה ל85) עכשיו שוב מפלים של שומן... הפנים העגולים, הנפוחים. אני מרגישה כמו חזיר! אני כל כך מתביישת ולא מבינה איך זה יכול להיות, איך זה יכול לקרות. פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם..... זה עושה לי כל כך רע שאני בוכה כשאני חושבת על זה, ומייד רצה להתנחם באיזה שוקולד או חרא אחר שאני דוחפת לפה בלי מחשבה. כתוצאה מכך הבולמיה שלי שכבר היתה ברגרסיה משמעותית מרימה את הראש במלוא תפארתה. וזה רק גורם לי להרגיש עוד יותר רע עם עצמי. לא רק שאני לא מסוגלת לסתום את הפה ולאכול כמו בן-אדם ולא כמו פרה, אני גם מתמכרת לשליטה המזוייפת שהבולמיה נותנת לי. לא נעים לי להגיד אבל אני מרגישה שה1.4 ק"ג שירדתי בעשרה ימים האחרונים הם אך ורק הודות להקאות. ברור לי שאם לא הייתי מקיאה לא הייתי יורדת. מצד שני אם לא הייתי אוכלת כל הזמן בלי הפסקה אולי לא הייתי צריכה להקיא אח"כ. אבל אני לא מצליחה להביא את עצמי להפסיק ללעוס.... אוףףףף
 

My Little Fairy

New member
מכירה את המצב הזה.

את כל כך רוצה לשלוט בחשקים, אך ברגע שהם צצים, העולם יכול להשרף. צריך שיקרה איזה משהו קיצוני שיעשה שינוי בתפיסה הזו. כמו התאהבות טוטאלית... או משהו בסגנון. מה שלי עשה את השינוי הייתה מחלת הנשיקה + בעיות בשיניים. פתאום איבדתי את התיאבון, וכשהוא חזר השן בינה עשתה בעיות וכל ארוחה הייתה גהנום בפה שלי. זה היה המנוף שלי. צריך למצוא לך מנוף.
 

לילית462

New member
בקצב הזה באמת צריך למצוא לי מנוף

שירים אותי.... השינים של הולכות ומתדרדרות מיום ליום. בשנה שעברה אחרי שהתחלתי להחלים מהבולמיה עברתי טיפול משקם לפה. זה היא האפשרות האחרונה לפני טיפולי שורש בכל השיניים. מההקאות הציפוי של השן נשחק והשיניים נהיו רגישות בטירוף. עשיתי טיפול של כמה חודשים שכלל משחות כל יום - סד וכדומה. כמה חודשים טובים אם לא שנה ויותר הכל היה טוב. בביקורת האחרונה הרופא שיניים היה מרוצה עד הגג ממני - או שמאוכזב לגמרי - כי לא היתה לו עבודה ועכשיו הכל חוזר...
 

My Little Fairy

New member
לילית, קומי ועשי מעשה!

בתור חובבת של תכניות הבריאות, כגון "שינויים בהרגלי הזלילה" אני תמיד רואה איך ג'יליאן עוברת על המקרר והארונות וזורקת החוצה כל מה שמזיק וסתם משמין. הכל!! אל תגידי שזה של הבעל או של הילדים. יש לך התמכרות ואסור לך להחזיק ממרח שוקולד בבית ושאר שטויות. עכשיו קבעי לעצמך זמן שבו את תוציאי מהבית באופן מיידי את כל הפיתויים. אחרי שתזרקי הכל סעי לטבע מרקט ומלאי את המקרר בירקות, פירות, קיטניות, דגים, חליטות תה צמחים... כל מה שטוב. בלי קולה, בלי קפה... כשזה לא יהיה בבית לא תוכלי ליפול. תתפנקי בכוס קפה ועוגה רק כשאת יוצאת לבית קפה עם חברה. בחוץ. לא בבית. תתחילי להתחשב רק בעצמך ולא ב"הילדים צריכים את הנוטלה, מה עם יבוא אורח.." בלי תירוצים. אם הייתי אלכוהוליסטית, לא היית מציעה לי להחזיק בבית בקבוק וודקה כי אולי בעלי או אורחים ירצו לשתות. היי חזקה. זה אפשרי. המון בהצלחה!
 

יעל י

New member
סיפור חיי...

עצוב ממש טרגדיה מקווה שבסופו של דבר יהיה גם "הפי אנד". אני לא אדם של לקום ולעשותמעשים.משתדלת.
 

My Little Fairy

New member
אני יודעת יעלי

אם הצלחת לפתוח עסק, את יכולה להצליח בכל מה שתנסי. אולי כדאי שננסה להפגש שוב ולדבר על זה לעומק.
 

יעל י

New member
את מאתגרת אותי עם נושא הפגישה...

זוכרת את ההיא שהתפספסה... אשמח להיפגש איתך בכך מקרה.
 

or2704

New member
זו למעשה הבעיה של רוב הדיאטות

השינוי שעושים הוא לא ברמה של הזהות ולכן בראש נשארים עדיין האדם הקודם שהיינו. השינוי צריך להיות עמוק יותר - לבדוק מה האוכל מסמל ומספק בשבילך, מהן המחשבות שמובילות אותך לאכילת יתר. ודרך אגב - קילו וחצי הם יותר מ-10,000 קלוריות כך שאין אפשרות שעלית אותם בתוך יום....
 
למעלה