זה לא קל

פרק ב

New member
זה לא קל

שלום לכולם, בביקורי הראשון כאן אני רוצה להעלות נושא שאני מתחבט בו. אני חי עם "פרק ב" בנה ובני, ופרט לבעיה אחת הכל נהדר, אנחנו אוהבים בטירוף וכו´. הבעיה שבכל פעם שמתעורר ויכוח, סכסוך, או תלונה הקשורה לאחד הבנים אנחנו עולים על טורים כל אחד/ת "להגן" על הבן שלו/ה ומגיעים לעימותים חריפים ביותר עד כדי סיכון המסגרת כולה. גם הבנים עצמם חושבים שבן הזוג השני לא אוהב/ת אותם כמו את הבן הביולוגי ומפלה בינהם. פרק א לימד אותנו הרבה בתחום הפירגון ההדדי, אורך רוח, ויתור והתחשבות,אך גם לא לטאטא מתחת לשטיח ולא להבליג ולספוג בלי סוף. אנחנו גם לא מעונינים לפרק את החבילה על הקטע הזה, אבל מאד חוששים שזה יקרה בהסלמה של אחד העימותים הללו. מה עושים?
 

maof

New member
לפי דעתי......

לא צריך לטאטא דברים מתחת לשטיח..... פשוט צריך לדבר....ולנסות לפתו את הבעיה.... אני לא חושב שצריך להיות וויכוח לגבי הילדים משום שביום שהוחלט להיות יחד כל צד ידע על מצבו של השני..... חייב להיות פירגון בין הצדדים לגבי הילדים...... וכל צד חייב לתרום את חלקו בקבלת הילדים של בן הזוג(מהעבר) וגם שקשה צריך לדעת להיתמודד ולא להראות לילדים שהוויכוח הוא בגלל.......הילד... גם חילוקי דעות שיש אפשר לפתור.... לא ליד הילד כדי שהילד לא יצא מתוך הרגשה שמגינים עליו עד כדי ניתוק הקשר אני שנימצא היום בפרק שני של חיי מקבל את כל התמיכה והעזרה מבת זוגתי כדי שהילדים יבינו שדעתי נחשבת.... והאהבה והפירגון שיש ביננו עוברת גם לילדים.... והם מבינים שכולנו יחד חיים יחד בשיתוף והסיים במילת המפתח
של הבת הקטנה של זוגתי שלנו מעוף
 
פרק ב ברוך הבא ../images/Emo140.gif

אכן העלת נקודה חשובה. לדעתי עליכם לדבר על הנושא בזמן רגיעה , דוקא ככשהכל נפלא.לגבש הסכמה בינכם שלא מסתכסכים בגלל הילדים.אין ילדים שלך וילדים שלי, הילדים שלנו... בכל מצב לדעתי את הסכסוכים כפי שאמר מעוף עליכם לפתור בשניים ולא בנוכחות הילדים.
 

עוף כנף

New member
גם בנשואים ראשונים...

גם בנשואים ראשונים, כשיש ילדים משותפים, חלק מהמריבות בין בני הזוג נובעות בשל אי-הסכמות ביניהם על אופן פתרון ההתמודדות עם הילד או בין הילדים. והילדים קולטים את התחושות בין ההורים, ולומדים לנצל אותן... לטובתם במריבה הבאה... אני מעריכה שכשיש זוגיות עם ילדים משני הצדדים, המצב עוד מורכב יותר. מריבות בין ילדי בני הזוג או בין ילד צד א´ ל"צד ב´". אני סבורה שיש ליזום "אסיפה משפחתית", להסביר לילדים שאתם אוהבים אותם באופן שווה, שהעימותים ביניהם ובין כל אחד מההורים מקשים עליכם להתמודד. צריך להבהיר להם שאתם מעין משפחה אחת, ומתייחסים להתנהגות הילדים באופן שווה, שלפעמים צריך לשים גבולות, ולא חשוב אם "בן הזוג" הוא זה שמנסה... שלצורך ניהול בית תקין, המבוגר צריך לפעמים גם להעיר. בכל מקרה, לאחר השיחה הזאת (שכמובן תאפשר להם באופן פתוח להטיח את כל רגשותיהם) בכל עימות או מריבה שתתעורר, עליכם למנוע מהילדים לגרום למריבות ביניכם. שוחחו ביניכם על המריבות, לא ליד הילדים.
 
פרק ב´ שלום וברוך הבא../images/Emo140.gif

שמתי לב שלא האשמת אותה בלבד וכתבת שגם אתה מעלה טורים על הילד שלה וחבל כי הרי אתה פה ומבין שזה לא בסדר, הייתי בפרק ב´ אבל במצב שונה מעט ולכן לא יכולה להשוות ממש, אבל למרות זאת היתה בעיה לחבר עם השילוב של ילדי בחייו כיון שמסיבות כל שהן לילדיו היתה בעיה להשתלב בחיינו, היחס שלו היה שלי שלי ושלך שלי כי אין לי ברירה אני איתך, לא כל כך יודעת מה ליעץ לך אך כשמגיעים למצב שרבים ומערבים ילדים שהם דבר מקסים כל כך זה לא לענין ואומר הרבה על הצד השני. תסיק את המסקנות ורק אתה יכול להחליט, אין לי מושג כמה זמן אתם יחד וכמה זמן הריבים על הילדים והאם הם יפסיקו, אומרים שבשעת כעס אנו נוטים לאמר מה שבאמת מפריע לנו.
 

פרק ב

New member
מה שבאמת מפריע לנו..

קודם כל חן חן על קבלת הפנים. את אומרת שכאשר כועסים אומרים את מה שבאמת מפריע לנו, וזה מה שכל כך מפחיד. כבר הגענו בשעת כעס ועימות לדיבור על "אם זה ככה אולי עדיף לפרק את החבילה ואיש איש לדרכו/ה" ואז אנחנו נבהלים ועוברים לדממה רועמת.... בנושא הזה לפחות עד לפעם הבאה שהוא עולה, אני יודע ופוחד שאם לא נגיע להסכמות הדדיות ולכלים לפתרון מצבים כאלו אז יום אחד יהיה פיצוץ שאין ממנו דרך חזרה, מה גם שאנני מוכן להגיע למצב שבו אצטרך לבחור (בין בת הזוג לבן).
 
ודוקא בגלל זה פרק ב´

הצעתי שתדברו על הדברים בזמן של רגיעה,לא בשעת כעס. ההדחקה והשתיקה הרועמת מובילים לכאוס שלבסוף לא יהיה ממנו מוצא... יושר,כנות ושיחה על מה שאתם מרגישים בזמן שאינכם כועסים הם אלו שיעזרו לכם לצאת מהסבך לדעתי. אגב מומלץ ביותר לפנות לבית ספר להורים,יש שם קבוצות של זוגות בפרק שני וניתן ללמוד המון.
 
למעלה