גיא העלה שני נושאים
שלדעתי האישית פשוט לא קשורים אחד בשני. הראשון הוא (וזה די עובדתי), שלא נעים להיות כאן. השפה, המריבות, רדידות הדיונים, האוירה השלילית, ההשמצות, הירידות, הקללות, הרמה הכללית... העובדה שרוב האנשים מעדיפים לתקוף ולהקטין או להמעיט בערכם של האחרים מאשר להסביר את דעתם בצורה סובלנית... אופיה של הקהילה הזו הפך אלים. אני חושבת שכל מי שנמצא פה מסכים עם זה שהיום זו קהילה פשוט לא נחמדה. באופן אישי מאוד עצוב לי על זה. מרב ואני - בפורום וגם המון מאחורי הקלעים - ניסינו ומנסות המון דרכים וגישות כדי לשנות את זה, ועצוב לי לומר שכולן כאחת נכשלו, מכיוון שמי שבונה אוירה, הם לא מנהלי הפורום, אלא הגולשים. זה תלוי רק בכם. הנושא השני הוא הגבלת הנושאים לדיון - אני, בניגוד לגיא, לא חושבת שנושא הפוליטיקה או כל נושא אחר הם שגורמים לאוירה השלילית בפורום - אלו דרך ההתבטאות והסגנונות של הגולשים שקובעים את האוירה, ולכן גם אם נגביל נושא זה או אחר זה לא ישנה דבר - כי אלו שהסגנון שלהם כזה, ימשיכו לכתוב בסגנון הזה גם בשרשורים הכי לא טעונים שיש. מרב ואני עושות כמיטב יכולתנו לאכוף את כללי הקהילה הזאת, למנוע מאנשים להיפגע, לשרשר, לנקות ולעשות סדר, למחוק פגיעות אישיות, אאוטינג, ובוודאי הודעות בשפה הנוגדת את כללי התקנון והפורום. אבל כולכם מוכרחים להבין שאנחנו לא גננות ולא שוטרות ולא התנדבנו לעבודה הזאת כדי לחנך אף אחד. שתינו כאן מתוך רצון בסיסי לעזור ולהיעזר, ללמוד וללמד, לתרום ולהרוויח מכל האנשים והידע שמסתובב כאן. אנחנו עושות את זה ברצון ומאהבה ומשקיעות מזמננו תוך ספיגת ביקורת לפעמים בוטה ומכוערת על כל צעד ושעל, כי מה לעשות לעולם לא כולם יסכימו על דרכי הפעולה והניהול של הפורום. אבל, וזה אבל חשוב מאוד לטעמי, אנחנו לא עושות זאת בכדי לשבת כל היום מול המחשב עם האצבע על המחק, למחוק ולחסום כל מה שלא נראה לנו. כולנו אנשים בוגרים, כל אחד יכול להחליט עבור עצמו איפה הגבול שלו. אנחנו החלטנו על גבולות לקהילה הזאת ומנסות להשאיר אותה נחמדה ונקייה ככל האפשר. אבל מלבד קביעת הטון האדמיניסטרטיבי, מלבד השמירה על הסדר והנקיון בפורום, העלאת רעיונות, הוספת מאמרים וכו', כל השאר תלוי רק בכם, לא בנו. אני יכולה רק לקוות שאותם גולשים שהיו כאן פעם והפכו את המקום הזה לנחמד, יחזרו לעשות כך, ואותם אלה שהופכים אותו לשלילי ילמדו לחשוב פעמיים ולהתנסח בצורה עדינה יותר, חיובית יותר. אבל זה כל מה שאני יכולה לעשות, לקוות, או להצטער. לצערי, אני לא יכולה לשנות את זה בעצמי.