ילדת מבחנה יקרה,
אחרי שלוש שנים באינטרנט, כבר צריך לרדת לך האסימון- בניגוד למה שמצטייר לעיתים, זה בהחלט לא המקום האולטימטיבי להכיר בו בן זוג. הרבה פעמים כשאנחנו מתאהבים, אנחנו קודם כל נמשכים מאוד לאופי, לריח, לשפת הגוף, ורק אחרי שנפלנו ברשת (והרי ידוע שהאהבה עוורת) אנחנו מוצאים את עצמו מהופנטים מהמראה של מושא האהבה. התהליך הזה לא יכול להתקיים באינטרנט, כי ברוב המקרים אנחנו נדרשים ישר לתאר את עצמנו ולשלוח תמונה, עוד הרבה לפני שהספיקו להכיר אותנו לעומק. האינטרנט הוא אחלה מקום להכיר בו חברים חדשים, ולפעמים אפילו יותר מזה, אבל בהחלט לא הייתי מפתחת ציפיות ותולה בו את כל התקוות שלי. את טוענת שאת מכוערת. מן הסתם, לא תמיד חשבת ככה, כי עובדה שבעבר לא היתה לך בעיה לשלוח תמונות שלך או להחשף במצלמת האינטרנט. אבל כנראה שאותן תגובות חסרות טקט של אנשים שהתכתבת איתם הורידו את הבטחון העצמי שלך לרצפה, ופה דרושה עבודה רצינית. לכל אחד מאתנו יש דברים שמפריעים לו במראה שלו, אני בניגוד לגישה שאומרת להשלים עם הכל ולקבל את עצמנו כפי שאנחנו, טוענת שכל דבר שיש לנו אפשרות לשנות ולשפר לשביעות רצוננו- למה לא? אבל, וזה אבל ענק, אין שום סיבה שלא נאהב את עצמנו, עם החסרונות ובלעדיהם. האהבה העצמית תתן לך לגיטימציה להשקיע במראה שלך, לטפח את עצמך ולנסות גם לשנות דברים שפחות מוצאים חן בעיניך. אחרי האהבה אין טעם לרדוף, זאת למדתי על בשרי. ולמצוא אהבה (על אחת כמה וכמה עבור נשים שמנות שלעתים נחשבות מוקצות בחברה) הוא תהליך לא פשוט שדורש סבלנות, אבל זה יגיע בסוף. בהצלחה.
אחרי שלוש שנים באינטרנט, כבר צריך לרדת לך האסימון- בניגוד למה שמצטייר לעיתים, זה בהחלט לא המקום האולטימטיבי להכיר בו בן זוג. הרבה פעמים כשאנחנו מתאהבים, אנחנו קודם כל נמשכים מאוד לאופי, לריח, לשפת הגוף, ורק אחרי שנפלנו ברשת (והרי ידוע שהאהבה עוורת) אנחנו מוצאים את עצמו מהופנטים מהמראה של מושא האהבה. התהליך הזה לא יכול להתקיים באינטרנט, כי ברוב המקרים אנחנו נדרשים ישר לתאר את עצמנו ולשלוח תמונה, עוד הרבה לפני שהספיקו להכיר אותנו לעומק. האינטרנט הוא אחלה מקום להכיר בו חברים חדשים, ולפעמים אפילו יותר מזה, אבל בהחלט לא הייתי מפתחת ציפיות ותולה בו את כל התקוות שלי. את טוענת שאת מכוערת. מן הסתם, לא תמיד חשבת ככה, כי עובדה שבעבר לא היתה לך בעיה לשלוח תמונות שלך או להחשף במצלמת האינטרנט. אבל כנראה שאותן תגובות חסרות טקט של אנשים שהתכתבת איתם הורידו את הבטחון העצמי שלך לרצפה, ופה דרושה עבודה רצינית. לכל אחד מאתנו יש דברים שמפריעים לו במראה שלו, אני בניגוד לגישה שאומרת להשלים עם הכל ולקבל את עצמנו כפי שאנחנו, טוענת שכל דבר שיש לנו אפשרות לשנות ולשפר לשביעות רצוננו- למה לא? אבל, וזה אבל ענק, אין שום סיבה שלא נאהב את עצמנו, עם החסרונות ובלעדיהם. האהבה העצמית תתן לך לגיטימציה להשקיע במראה שלך, לטפח את עצמך ולנסות גם לשנות דברים שפחות מוצאים חן בעיניך. אחרי האהבה אין טעם לרדוף, זאת למדתי על בשרי. ולמצוא אהבה (על אחת כמה וכמה עבור נשים שמנות שלעתים נחשבות מוקצות בחברה) הוא תהליך לא פשוט שדורש סבלנות, אבל זה יגיע בסוף. בהצלחה.