מתוקה בעננים
New member
זה לא נגמר..
יש לי חברה מאוד טובה והיא הייתה מאוהבת בחבר שלקח ממני פסק זמן,מאוהבת 3 שנים ולקח לה זמן להתגבר עליו.היא סיפרה לי שגם ממנה לקח פסק זמן שבועיים וחצי ורצה לנסות ופשוט רשמית היו יחד אבל לא היו באמת יחד..הוא לא התייחס אליה תקופה ארוכה עד שהיא התגברה עליו והתחילה להתנהג איתו בחופשיות וזה רמז לו שהיא התגברה עליו,מה שכביכול מוריד את ה"איום" כי כניראה זה הרתיע אותו (כפי שהיא מספרת).הוא עכשיו עושה את אותה הטעות , ולמה? למה לחזור על אותו טפוס התנהגות? האם להאמין בפסק זמן? אני לא מאמינה אך אני עדיין נימצאת באחד כזה כבר למעלה משבועיים?! וכי מה הוא מצפה שאני אשאר תלוייה באויר ללא תשובות לנצח?!זה פשוט מקומם!הוא טס יום שלישי לפולין! יש לי יומיים לדבר איתו! יומיים צפויפים לפני הטיסה שלו כי כרגע (עד שבת) הוא בצפון אצל משפחה לרגל החג..פשוט המחשבה שהוא התכוון להשאיר אותי כך ללא תשובות וללא כלום עד אחרי פולין ומי יודע עד אחרי מה..זה לא הוגן....במיוחד כלפי..הוא לא בשך לקשר והגעתי למסקנה הזו מזמן וחברות שלי שואלות אותי : את באמת מוכנה לאתגר הזה? "לגדל ילד?" אבל אני לא כל כך רואה זאת כך,אולי כשמעורבים רגשות לא רואים את מה שבאמת עומד מול העיניים..אני צריכה להתגבר על המגבלות שבתוכי,אותן מגבלות שמונעות ממני לקחת יוזמה ולקבוע איתו פגישה ולשוחח! אם לא אשוחח עימו לפני פולין אני אתחרט ואז המצב לא ישוב לקדמותו אף פעם...החברה שלי (זו שהזכרתי בתחילת ההודעה) היא כרגע ביחסים מעולים איתו-ואני לא רוצה שזה יקרה לנו..פשוט לא רוצה לאבד אותו בתור המישהו הזה שלמדתי לאהוב,אבל שואלת אני את עצמי: להילחם על מי שאולי לא רוצה שילחמו עליו??...?
יש לי חברה מאוד טובה והיא הייתה מאוהבת בחבר שלקח ממני פסק זמן,מאוהבת 3 שנים ולקח לה זמן להתגבר עליו.היא סיפרה לי שגם ממנה לקח פסק זמן שבועיים וחצי ורצה לנסות ופשוט רשמית היו יחד אבל לא היו באמת יחד..הוא לא התייחס אליה תקופה ארוכה עד שהיא התגברה עליו והתחילה להתנהג איתו בחופשיות וזה רמז לו שהיא התגברה עליו,מה שכביכול מוריד את ה"איום" כי כניראה זה הרתיע אותו (כפי שהיא מספרת).הוא עכשיו עושה את אותה הטעות , ולמה? למה לחזור על אותו טפוס התנהגות? האם להאמין בפסק זמן? אני לא מאמינה אך אני עדיין נימצאת באחד כזה כבר למעלה משבועיים?! וכי מה הוא מצפה שאני אשאר תלוייה באויר ללא תשובות לנצח?!זה פשוט מקומם!הוא טס יום שלישי לפולין! יש לי יומיים לדבר איתו! יומיים צפויפים לפני הטיסה שלו כי כרגע (עד שבת) הוא בצפון אצל משפחה לרגל החג..פשוט המחשבה שהוא התכוון להשאיר אותי כך ללא תשובות וללא כלום עד אחרי פולין ומי יודע עד אחרי מה..זה לא הוגן....במיוחד כלפי..הוא לא בשך לקשר והגעתי למסקנה הזו מזמן וחברות שלי שואלות אותי : את באמת מוכנה לאתגר הזה? "לגדל ילד?" אבל אני לא כל כך רואה זאת כך,אולי כשמעורבים רגשות לא רואים את מה שבאמת עומד מול העיניים..אני צריכה להתגבר על המגבלות שבתוכי,אותן מגבלות שמונעות ממני לקחת יוזמה ולקבוע איתו פגישה ולשוחח! אם לא אשוחח עימו לפני פולין אני אתחרט ואז המצב לא ישוב לקדמותו אף פעם...החברה שלי (זו שהזכרתי בתחילת ההודעה) היא כרגע ביחסים מעולים איתו-ואני לא רוצה שזה יקרה לנו..פשוט לא רוצה לאבד אותו בתור המישהו הזה שלמדתי לאהוב,אבל שואלת אני את עצמי: להילחם על מי שאולי לא רוצה שילחמו עליו??...?
