זה לא מגיע לנו..

[אוהבת עד כאב]

זה לא מגיע לנו..

אינני זקוקה לשליליות כרגע מפני שזה לא הולך לעזור לי. לנו. ביני לבין בן זוגי יש הפרש של 17 שנה. ידוע לנו שהוריו לעולם לא יקבלו את ההפרש הזה בגלל שאני בת 17. כבר נעשה לו המוות פעם אחת במשך 8 שנים. הוא לא יעמוד בזה שוב. אנחנו שבר כלי... את כל היום בילינו בדמעות... אין שום דבר רע במערכת היחסים שלנו. זו המערכת המוצלחת שהייתה אי פעם לשנינו. האהבה כאן, הכי חזקה שאי פעם הייתה. לקחנו חודש, לעצמנו שמתחיל מהיום לחשוב על פיתרון... אני כאן, בכדי לבקש פתרון, עזרה. אני אוהבת אותו ולא מסוגלת בלעדיו. לחכות כמה שנים? להגיד להם את האמת למרות שהם יעשו לנו את המוות? זו האהבה האמיתית שלנו... מה אנחנו יכולים לעשות... אולי, לחכות שנה שנתיים ולחזור להיות ביחד אך בנתיים שנינו נהיה זקוקים לזוגיות...אולי יש לכם פתרון באמצע..

 

[גרא.]

אוהבת,קצת מוקדם להתחתן בגיל 17,

ויש המון סבות לכך..אולי בעיקר משום שאת בעצם בכלל עוד לא התחלת לחיות.. ממש לחיות..לא סיימת בגרות, לא שרתת בצבא,לא נסעת לחו"ל,אולי גם לא הכרת גברים אחרים..להתחתן עכשיו, פרושו, לוותר על כל זה..והבעייה.. שזוגות רבים, אולי רבים מדי שהתחתנו בגיל צעיר, נפרדים, ומתגרשים אחרי מספר שנים מועט..אבל אז, את מה שהפסדת, קשה מאד לקבל חזרה...הפרש הגילים ביניכם, למרות שאולי הוא לא מקובל על הוריו, אולי גם על הורייך, אינו צריך לקבוע לך ולו מה תעשו בחייכם..יש לא מעט זוגות דומים, עם הפרש גילים דומה,גדול או קטן יותר, שהזוגיות שלהם נהדרת..דווקא גבר בוגר יותר ממך, יתכן עם נסיון חיים רב, יכול להבטיח לך זוגיות הרבה יותר טובה, מנער צעיר, או גבר בן גילך.לכן להבנתי...אכן טוב שתקחי פסק זמן..אם את יכולה אם שניכם יכולים,המתיני שנה לפחות..אולי גם תדעי אז טוב יותר מה את באמת רוצה לעשות עם חייך. אולי ללמוד? אולי לנסוע לחו"ל? מה שבא...בכל מקרה, החלטה פזיזה,עלולה לעלות לך ביוקר.