זה לא ישתנה לעולם

לירננה

New member
זה לא ישתנה לעולם

ככה זה נראה לי זה לא ישתנה אף פעם מה שהצלחתי לעשות בשנה האחרונה עם הפסיכולוגית זה להחזיר את עצמי למקום שהייתי בו קודם,לפני שנה שעברה,לפני שהיה לי קשה כל כך. אז זהו,אני חושבת שאני במקום הזה. אני חזקה מספיק כרגע. אפילו התאקלמתי בעבודה ככה,שאני יכולה לפנות קצת אנרגיות לדברים אחרים. אני מרגישה בסדר. אני לא נופלת כל רגע,לא עצובה משום דבר.נהנית מדברים פשוטים,לא צריכה להחזיק כל הזמן. אבל זהו ש.. לא נראה לי שזה יכול להתקדם מעבר לזה הצלחתי לעלות בחזרה מהבור שהייתי בו. אבל אני לא יודעת להמשיך ללכת. ויש לי את ההרגשה הזו שזה כל כך קשה, וכל כך מורכב,שזה אף פעם לא ישתנה. ועכשו אחרי שאני גם פגועה מהחברות שלי,שבסוף לא היו לצדי כשהייתי צריכה אותם,אז אני גם עוד יותר לא סומכת על אנשים מפעם. וההרגשה שלי עכשו היא שחסרים לי אנשים בחיים,חסרה לי חברה. אבל בעצם אני לא סומכת על אף אחד,אז אני לא רוצה באמת בחברה של אף אחד. ואני בקושי מחזיקה את הקשרים הבודדים שיש לי. ובעבודה אני נחמדה וחברותית עם כולם. אבל אבל אבל.. בדרך כלל אני פשוט מתעלמת.אבל זה מפריע לי. מה יהיה איתי כשאתה עומד במקום אתה בעצם לא עומד במקום אלא מתדרדר אחורה ואני עומדת במקום מים עומדים זה לא דבר טוב,זה ידוע
 
עברה שנה.

יצאת מהבור. מצאת עבודה. התאקלמת בעבודה. את מרגישה די יציבה ולא נופלת. ישנם כמה קשרים עם חברים, גם אם מועטים- עדיין, ישנם. גיברת, זה מדהים. את מצליחה להבין מה עשית תוך שנה, או שאת מעדיפה לזלזל בזה ולהסתכל על מה שעדיין לא השגת? אם השגת את כל זה, אפשר להגיד דבר אחד בטוח: את יכולה להשיג גם את השאר. את יכולה. זה בידיים שלך. את יכולה, כי עשית למען עצמך כ"כ הרבה, ככה שכל שצריך הוא להמשיך ולהאמין ולפעול.
 

לירננה

New member
אני רואה את זה

ואני שמחה על זה.ואני גאה בהתקדמות הזו שלי. ואני לא מזלזלת בזה בכלל בכלל. אני חיה את זה כל יום ומודה על כך שאני מרגישה טוב ומתפקדת טוב. רק שאני חושבת שכל הזמן שבעולם לא יוכל לקדם אותי הלאה למקומות אחרים. מה שעשיתי עד עכשו היה רק להחזיר את עצמי למקום שכבר עמדתי בו קודם ונפלתי ממנו. להתקדם למקומות אחרים שמעולם לא הייתי בהם (ואין לי מושג מהם המקומות האלו) זה סיפור אחר לגמרי. ואת זה אני לא יכולה.
 
המקומות החדשים ייתגלו

תחשבי על טיפוס הרים. עד עכשיו טיפסת אל המקום שממנו הידרדרת מטה. עכשיו, הגעת, את נחה קצת על הגבעה, מחזירה את הנשימות למצב תקין, ועוד רגע יהיה לך זמן להביט בנוף - ולגלות הרים חדשים לטיפוס. תסמכי קצת על החיים.
 
"הכל עומד במקום, הזמן ממשיך ללכת"

מתוקתי, אולי העמידה במקום היא סוג של התקדמות, כי אני מאמינה שבשנה שעברה קיבלת כלים מתאימים להתמודדות עם דברים, ולפחות יש לך את הצעד הראשון להתקדם קדימה ולא להתדרדר לאחורה- זה תלוי בך, במה שאת תבחרי לעשות כדי להתקדם.
 

לירננה

New member
אני לא מצליחה לחשוב על זה כך

שלפחות יש בי הכח לא להתדרדר אחורה כי אני רוצה קדימה כי כל כך חסרים לי דברים ואני מרגישה שהכל עובד לאט כל כך אצלי ואני משתגעתתתתתתת
 

magenta73

New member
איך זה לא ישתנה

אם זה כבר השתנה? :) את חזקה. התאקלמת בעבודה. מפנה אנרגיות לדברים אחרים. נהנית מדברים פשוטים... זה מצויין. לאט לאט. שינוי לא בא מהר. בייבי סטפס. הכל טוב :)
 

לירננה

New member
בייבי סטפס

נכון זה קורה לאט אבל אני מפחדת שזה לעולם לא יקרה אם לפחות ידעתי מאיפה להתחיל...
 

magenta73

New member
את כבר מתחילה. את כבר שם.

זה מה שאת לא מבינה או לא נותנת לעצמך להבין. תפרגני לעצמך.
 

לירננה

New member
אבל זה תחומים אחרים לגמרי

להתקבל לעבודה ולהתאקלם בה זה משהו אחר לגמרי מאשר לקשור קשרים עם אנשים זה מה שמפחיד אותי שבתחום הזה אני לעולם לא אתקדם אני צריכה לדבר על מחר עם הפסיכולוגית שלי שוב כאילו לא דיברתי על זה מיליום פעם משהו שם תקוע לי כל כך אפילו איתה אני לא מצליחה לקשור קשר באמת הכל מרחוק רחוק
 

magenta73

New member
את טועה

להתאקלם במקום עבודה זה כ"כ אבל כ"כ קשור גם לקשרים עם אנשים אחרים... חבל שאת לא רואה את זה. את לא מפרגנת לעצמך. בשיט. חבל...
 

magenta73

New member
אורה=רואה. מן הסתם.

לפני שבוע חברה שלי פוטרה כי היא לא מסתדרת עם האנשים האחרים בחברה. והיא בחורה שעובדת בהייטקט עם נסיון עד השמיים. גם בחו"ל. גם אני פעם פוטרתי במילים אלו: "אין לזה בכלל קטע מקצועי. אלא אישי. הפרצוף שלך מבאס לי את התחת". (הייתי צריכה לתבוע אותו, אני יודעת. מה גם שזה התבסס על לפחות 2 אנשים שפשוט לא אהבו אותי. וואלה. קורה. מקום עבודה הוא לא רק עבודה. הוא גם אינטרקציה בין אנשים. זרים. כן. ועדיין... אנשים.
 

לירננה

New member
זה מה שהוא אמר לך?

אידיוט! או, האינטראקציה שלי עם אנשים היא מעולה! פשוט מעולה! אוהבים אותי בעבודה ומעריכים אותי בעבודה (ברור שלא הכל מושלם ויש לי עוד הרבה קשיים ומכשלות שאני לא מצליחה להתקדם איתם.וידע שאני צריכה לרכוש). העבודה שלי עצמה זו עבודה עם ומול אנשים וצריך הרבה רגישות ויחסי אנוש. ויש לי את זה,אני יכולה לומר בפה מלא,שיש לי את זה. אבל זה הכל כלפי חוץ אצלי. זו הבעיה שלי. אני נראית כאילו אני מתקשרת נפלא והכל בסדר,ויש לי חברים. אבל זה רק מבחוץ. מבפנים אני מרגישה שאין לי כלום. ריק. ולכן אמרתי שאני לא יודעת לאן להמשיך ואיך להתקדם. כי לכאורה הכל נראה בסדר. אני יכולה ללכת לחפש לי חברים חדשים.לקשור קשרים,לבלות איתם. והכל יהיה בסדר. אבל זה לא יהיה. כי ככה אני. ולא הצלחתי לשנות את זה. ואני מתפללת שמתישהו זה יקרה.לכן אני לא מסיימת את הטיפול,למרות שאני מרגישה הרבה יותר טוב ממה שהרגשתי כשהגעתי אליו.ולמרות שחלק מהמטרות שלי הושגו יפה מאוד (העבודה למשל).לפעמים אני מתפתה לסיים את הטיפול כבר כי אני מיואשת מזה שזה ישתנה אי פעם. ועכשו אני באמת חייבת כבר ללכת לישו אם אני רוצה לקום מחר.אם אני לא ישנה מספיק בלילה השביזות יום א' שלי רק גדלה ותופחת. אז לילה טוב ותודה
שהגבת שוב ושוב
 

ניאו30

New member
גם אני חשבתי ככה תמיד

ראשית,מסכים עם להבה,את כותבת בעצמך על ההתקדמות שלך,אז זו בטח לא דריכה במקום! שנית,נראה לי שהאתגר שעומד בפנייך נוגע לאמונה העצמית שלך,ולכך אין פתרונות פלא.יש תהליך נמשך ורציף של התקדמות,ושהרבה פעמים לא גלוי לעיננו.אלו דברים מאוד קטנים (לכאורה) ועדינים שלעין האנושית קשה לקלוט.מה שכן הייתי ממליץ לך בעניין אמונה,ובכלל,הוא התמקדות במילוי ההווה שלך בתוכן ממשי של עשייה.התוכן עצמו תלוי בך,בדברים שאת אוהבת, בדברים שעושים לך טוב וכדומה.הכי טוב זה אם העבודה שלנו תהווה את המילוי הזה,אבל אם לא,אז יש גם דברים אחרים מעבר לעבודה,דברים שמתאימים לכל אחד בצורה שונה ואינדיבדואלית. שלישית,בקשר לעתיד תנסי לא לחשוב עליו יותר מדיי.קשה,קשה,אני יודע,אבל נראה לי שאת חושבת יותר מדיי קדימה.אולי מומלץ לחשוב על מה שאת עוברת בתור תהליך,וכמו בכל תהליך יש עליות ויש ירידות,ויש זמן שצריך להפסיק להתקדם אלא להנות ממה שהגענו,ויש זמן שצריך להאיט את הקצב.אני לא חושב שהתקדמות מהירה מדיי לעבר משהו היא יותר טובה בשבילנו מאשר התקדמות איטית והדרגתית.כל דבר קורה בקצב שלו,לפעמים מהר ולפעמים לאט.
 

לירננה

New member
"חושבת יותר מדי קדימה"

נכון כל כך נכון אבל כשאני לא חושבת קדימה, ומעדיפה להתעלם ופשוט לחיות את מה שעכשו,אני מרגישה שחסר לי כל כך הרבה דברים.אני מרגישה שאני עומדת במקום. אז אני מסתכלת קדימה כדי שאוכל להתקדם. כי אני יכולה להשאר במצב הנוכחי שלי שנים. כי זה מצב נוח יחסית. הוא לא מצב טוב,הוא מצב שחסר לי בו. אבל הוא מצב נוח.כי הוא יציב.
 
למעלה