כשזה לא זה...
אז זה פשוט לא מביאים את העובדות כפי שהן לידיעת הצד השני בנעימות, אולי אפילו "שקר לבן" בכדי לא לפגוע
לא ממשיכים לדבר כי "לא נעים", כי הפגיעה בצד השני במקרה כזה תהיה חזקה הרבה יותר, וההתמודדות שלנו עצמנו עם מצב שבו אנחנו לא מרגישים נח היא קצת מעיקה ומתסכלת לפעמים... easyer said then done קורה וקשה להתמודד עם האפשרות שתפגע או שסתם אין סבלנות להסברים והצטדקויות ואם בוחרים להיות הודיני וללהטט את עצמנו החוצה צפויים לנו רגשות אשם וחרטות... אף אחד לא אוהב להיות האיש ה"רע" (יש יוצאים מן הכלל
) הדרך הזו אולי קלה באפקט המיידי - אבל ההשלכות אח"כ כלל לא נעימות אישית... מצאתי את עצמי בכל מיני סיטואציות היו פעמים שחתכתי ונעלמתי מבלי לומר מילה, כי לא מצאתי את המילים לומר את האמת ולא את הרצון להתמודד ובסופו של דבר הייתי נתקף חרטה ורצון לתקן... רק שלפעמים זה מאוחר מדי הדרך הקשה ביותר ללמוד את זה היא להיות מהצד השני של המתרס, זה כואב ופוגע אתה לא מוצא את ההסבר המתאים... אולי זה אתה, אולי זה כורח הנסיבות הספקולציות וניתוח האפשרויות הופכים את המצב לכמעט בלתי נסבל ואתה לעולם לא יכול להבין כמה כואבת היא ההצלפה עד שלא הרגשת את השוט שמשאיר שובל אדמומי ושורף על גבך...
או אז אתה מבין שמה שאתה עושה בהינף יד עלול להשאיר סימן שקשה למחות על אחרים
