זה לא את, זה אני.

[The missing link]

זה לא את, זה אני.

ובעצם, זו את, חתיכת כלבה.

 

[The missing link]

ועכשיו, אחרי משפט הפתיחה שפרק

חלק קטן ביותר מהעצבים, הגיע היום, שבו, אני עוזב, את עבודתי המייסרת. בשעה טובה התקבלתי לעבודה בתחום אבטחת מידע ורשתות,שבה אני נוטש את האוזניה, אומר ביי ביי ללקוחות ישראל, מניף אצבע משולשת, מוציא לשון, שם משקפי שמש, וטס במהירות האור בלי להסתכל אחורה. הדבר הכי קרוב ללקוחות שהולך להיות לי עכשיו זה צ'אט עם מנהלי רשת. בחו"ל. אין יותר "יש לי וינדוס 98 סקונד אופיניון." אין יותר "לא עובד לי. למה?" (כי אבא ואמא אחים, תפנים את זה.) אין יותר "אבל אתמול זה עבד" (ואתמול עשיתי סקס עם אישתך, היא מתוסכלת) אין יותר "אני לא מצליח לשלוח דואר ונטויז'ן אמרו שזו בעיה בקו" (

, זה הדבר היחיד שיוצא) אין יותר "אנחנו יודעים שאתה סטודנט, בוא תוסיף משמרת חמישית ושישית" (לכו תופיעו בדאנקי שואו בתאילנד) אין יותר "למה אתה לא זמין 30 שניות?" (כי אני אוהב לגעת בעצמי תוך כדי, נו באמת) אין יותר "הייתה בעיה בשעון לכן פיספסנו לך 1,000 שקל במשכורת" (מעניין את הבנק שלי. רוצה טלפון?) אין. אין. אין. להגיד אין זה לא שירותי. ואני אומר: לכו זדיינו. פריקת לחץ רולז. פריקת לחץ. רולז. יחי העבודה החדשה! לינק.

 

[RReuTT]

פשש יפה יפה

שמחה בשבילך

שיהיה בהצלחה!

 

[אני עצמי אנוכי]

../images/Emo6.gif

מחכה ליום שלי...

שיהיה לך טונות של בהצלחה.

 

[haych]

העיקר שעכשיו אתה מאושר!

בהצלחה!!!!!!!!!

 

[פני בובה]

שמחה בשבילך

אפשר לשאול מה הכיוון החדש?

 

[The missing link]

כמו שנאמר,

הכוונה היא לתחום שעוסק יותר ברשתות ואבטחת מידע, מאשר בלהיות גננת לאנשים מאותגרים.

 

[רורי האחת]

../images/Emo6.gif

 

[פיבי הרטי]

כן גם אני הייתי ברגע הנהדר הזה

לפני חודש שסוף סוף עזבתי את האוזניה ואת הלקוחות הקמצנים/ מעצבנים/ טפשים וכו'. התחלתי לעבוד במשרה מלאה. הדבר היחיד שחסר זה הענין של משמרות שקצת נותן חופש ולא מחייב לעבוד 9-18 אבל חוץ מזה שום דבר, נאדה , כלום, אפס גורנישט לא חסר החיים מחוץ לאוזניה נראים טוב.