זה כ"כ עצוב

זה כ"כ עצוב

שאני מתנהגת לבנאדם שכ"כ אהבתי,כאילו לא פגשתי בו מעולם,כאילו לא הכרתי אותו מעולם,כאילו לא חלקתי איתו את אותה המיטה מעולם,כאילו לא הכרתי את משפחתו מעולם. זה כ"כ עצוב!וזה טבע העולם...אבל זה כ"כ עצוב!למה יש מושג כזה שנקרא :"פרידה!" מי המציא את זה?! למה לא ידענו להסתדר-זו השאלה שתמיד נשאלת-בא לי פשוט יום אחד ללכת אליו ולשאול אותו:"למה לא ידענו להסתדר?" לא כדי לחזור,רק כדי לדעת..הרי אהבנו כ"כ-הרי הוא היה סבלני איתי-אהב אותי... למה נפרדתי ממנו?!אני יודעת למה...אז למה בעצם אני רוצה לחזור?לא לחזור...רק לדבר איתו שוב. למה אנחנו בעבודה יושבים אחד מול השניה ולא מדברים אחד עם השניה... למה בהפסקות הוא הולך עם חברים שלו מהעבודה-ואני תופסת מרחק לקבוצה שלי... למה כשהוא ניסה לדבר איתי -תפסתי תחת,ולא רציתי לדבר איתו באותו הרגע... למה אנחנו כ"כ זרים זה לזה-מי המציא את הסיום הנורא הזה? למה אני לא מסוגלת לקבל את זה שזה נגמר-למה הלב לא נותן וגם המוח מסרב לקבל אני פשוט לא מסוגלת לקבל שיש דבר כזה שנקרא:"פרידה!" כי קשה לי להאמין שזה נגמר...זה פשוט לא נתפס לי עד כמה שזה הגיוני,וחלפה חצי שנה מאז... (הייתי חייבת לפרוק-מצטערת...על החפירה)
 
נכון

באמת שכבר לא אכפת לי אם הוא אוהב\לא אוהב. מה שמפריע לי זה שאני מתעלמת ממנו -והוא ניסה לפתח איתי שיחה וכשראה שאני מתעלמת ממנו גם הוא מתעלם-ואנחנו עכשיו מתייחסים כשאני אנשים זרים אחד לשניה.זה מה שמכאיב לי מאוד.
 
ומה אתה רוצה להגיד לי בזה?!

אני עדיין בדעה שלא לחזור אליו...,פשוט להתעלם ממנו ולהתייחס אליו כאל בנאדם זר...זה משגע!
 
תראי, לא כל פרידה חייבת להסתיים ב"ברוגז"

אפשר להחליט שלא מתאימים בתור בן זוג אבל כן רוצים להיות בוגרים ומתורבתים ולפחות להגיד שלום. אבל קחי בחשבון שיכול להיות שלפעמים כשהקשר טעון והפרידה טעונה כדאי כן לשמור מרחק כי זה מתחיל משיחה סתמית ואח"כ זה מקפיץ את הלב של לפחות אחד מהצדדים ומכאן הדרך לסרטים וכאב לב קצרה, זאת אומרת יכול להיות שאת מרגישה טוב עם הפרידה ואין לך בעיה גם קצת להתפטפט איתו בשביל ההרגשה הטובה בעוד שבשבילו עדיף להיות בנתק מוחלט כי לדבר איתך זה קשה לו וכואב (אולי אני קצת מגזימה כי לא קראתי את כל הסיפור, אבל הבנת את הפואנטה). אין מה לעשות, קשרים זוגיים זה לא כמו חברויות וידידויות שלפעמים מתפוררות לאט ולא מסיבה מסוימת, הם בד"כ מסתיימים בבום ומקרבה מאוד גדולה הופך לנתק. בקיצור את יכולה לנסות לפחות להגיד לו שלום ולהיות מנומסת, אבל אם זה לא מתאים לו את לא חייבת לעשות את זה רק בגלל שאת רוצה להרגיש יותר בסדר.
 
אוקיי אז את אומרת שזה

אינדבידואלי לאותו המצב ולאותו הזוג...באותו הזמן שלא אמרתי לו שלום הרגשתי שאני פשוט לא צריכה,אבל מצד שני כ"כ כואב לי להיות קרירה אליו כאילו היה בנאדם זר
 
למעלה