זה כואב

Jסטה

New member
זה כואב

זוג בשנות העשרים (קשר של מספר חודשים). לא היה לנו קל ביחד (טיפוסים לא קלים במיוחד יש לומר..) אך המודעות החזקה שלנו החזיקה אותנו ביחד. לא תמיד היה כיף. אך כשהיה כיף... היה המון כיף! אפילו רגעים קסומים (שלי לפחות). היה לנו הרבה במשותף. ונכון... גם המון לא במשותף. אבל היי בשביל זה מתפשרים לא? זהו מסתבר.. שלא.... לא כשבשבילה השטות (... מבחינתו) זה הכי פשרה שיש. לא כשבשבילו השטות (... מבחינתה) זה הכי פשרה שיש. ואז בדיוק כשהיינו צריכים אותה - היא לא הגיעה. כן.. אותה פשרה אחת יותר מדי....... רבנו. דממה.. הערב היא נפרדה ממני. כן - בשבילה זה סופי. בתוך תוכי לא באמת רציתי להפרד (וגם לא ממש התכוונתי כשאמרתי את זה. מתגעגע....) ממה קיוויתי שעוד תעשה את הפשרה הזו בשבילי, WHEN IT HIT ME.... הכל פתאום מתחבר. אותן שאלות בלי תשובות. איך לא הקשבתי מהתחלה? את אחרי קשר ארוך - רוצה חיים (עם זוגיות). אני אחרי לבד ארוך - רוצה זוגיות (עם חיים). ואני רק תוהה אם רק היית רוצה, בזמן אחר, במקום אחר... אותי קצת יותר....
 
למעלה