אני כמעט משוכנע שהקערה היא יפנית
הטקסט, לעומת זאת, הוא או בסינית אמיתית, (אני לא מצליח להבין אף מילה) או בסאילו סינית שבה כתבו פעם היפנים (בעבר הרחוק), מה שנקרא KANBUN, שהיא לא סינית של ממש, אלא יפנית "מתורגמת" לסדר המילים הסיני. כאשר היפנים קראו את הדבר הזה, הם לא קראו בסינית, אלא ביפנית, כאשר הם קופצים מפה ולשם בשביל להבין את המילים לפי הסדר ביפנית. על מנת להקל על הקריאה, יש מעין "ניקוד" או יותר נכון מספרים קטנים שכתבו בצד, שפירושם "המילה הראשונה במשפט", "המילה השניה במשפט" וכו', וגם הוסיפו כל מיני מיליות דקדוקיות בכתב קטן בצד, כגון SHITE, או DA. היו כאלה שבשביל להקל עוד יותר כתבו את המשפטים במלואם, עם הקנג'י המקוריים פלוס ה"ניקוד", וכך נולד הכתב כמו שהוא היום, עם ערבוב של קנג'י והירגנה. נשמע מסובך ולא מובן? זה אכן מסובך ולא מובן.