זה טוב או רע?

[מורדת בדרך]

זה טוב או רע?

אז הגעתי לפה כי חשבתי שפה יהיה יותר קל לחצות קוים וגיליתי שאין צורך,,, פה כול מכריי [כולל הרבנית פה] יודעים שאני כופרת ולא מזיז להם. יודעים שאני לא שומרת שבת אך מבקשים לכבד אותם בביתם וזה הכול. היחידים פה שניגררים לויכוחי דת חסרי תכלית זה הישראלים. ואני עומדת מבולבלת. אז זה טוב או רע המצב הזה? אולי זה מכניס אותי לשאננות ואני מפסידה זמן?

 

[מבולבלונת]

זה גם שלב

מה תעשי בזמן הזה? האם תתגייסי לצה"ל? או תתנדבי בשרות לאומי? האם תתחילי ללמוד? לעבוד ולחסוך כסף? אם כן, ברור שכל דקה שאת כפופה בה לעבדי השם זה בזבוז זמן, שכן שכר, את כבר יודעת שלא תקבלי על זה. (ובטח לא אם את כופרת) עצתי: אם את כבר שם, נסי להפיק את מירב התועלת, אם זה שפה, או כסף לחסוך, ולבדוק עם עצמך מה את רוצה הלאה מעצמך. כל החיים לפניך.

 

[מורדת בדרך]

זה בדיוק מה שאני עושה.

יש לי עכשיו קורסים באנגלית [שבעקבות השלג המטורף נידחו קצת] ושיהיה לי ידע מספק של השפה אתחיל ללמוד לתואר. ועבודה? זה הקטע הקשה עדיין לא מצאתי משו קבוע. אבל למרות כול הקשיים התכנים אני לא מיתיאשת! ותאמת שכמעט לא יוצא לי לחשוב על דת מילבד בלילות נטולי שינה...

 

[סנדר סופרטרמפ]

../images/Emo45.gifושאפו על החלפת החתימה

אם כי החתימה הקודמת היית יותר משמעותית.

 

[מורדת בדרך]

החתימה עכשיו

זה מה שאני אומרת לעצמי שקשה.... נון יש געגועים לאנשים המקסימים שהשארתי מאחור. נכון שיש געגועים לישן והמוכר. אבל זה לא שאני רוצה לחזור אני עוסקת בפרק חדש מקסים ומלא אתגרים בחיים המדהימים שלי.

 

[עץ שתול]

יש קשר בין שני המשפטים?

געגועים זה אמנם מחיר כבד, אבל הניתוק זה כבר מחיר כואב, מה שמונע מרובנו לעשות עוד צעד.........

 

[סנדר סופרטרמפ]

מעניין

השאלה היא מה את רוצה בסוף?

 

[רגל שם]

את כרגע תחת מתקפת "השוטר הטוב"

מקבלים אותך כמו שאת, ומצפים שיום אחד השינוי יבוא מעצמו. לגבי מה לעשות בעתיד, קשה לייעץ בלי להכיר את הפרטים, אבל אני נוטה להמליץ שאם יש לך שקט תעשייתי, נצלי את הזמן להתמקצעות ולמידה. לא כדאי לצאת משם אל הלא ידוע לדעתי. בהצלחה

 

[מורדת בדרך]

מי מנסה חוץ מהרבנית?

שגם היא יודעת שאין לה סיכוי איתי. היא דורשת ממני רק 2 דברים! לא להכניס אלכוהול למידרשה ולא לחלל שבת ליד בנות! כול עוד אני מקפידה על זה הכול דבש! בהמשך אני יעבור לגור לבד... פה זה אחרת!

 

[משתוקק10]

../images/Emo45.gif אך היזהרי, ../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

זה יכול להיות הנחש שמתחת לקש. כשאת נקסמת, את נשבית. זוהי דרך חב"ד להחזיר בתשובה, נותנים הרגשת: הכל טוב, אך יעידו החבדניקים שלנו, שלאחר שאת נכנסת עמוק, הדברים משתנים, היחס משתנה, ואז זה עלול להיות מאוחר מדי.

 

[מורדת בדרך]

חבד? מה לי ולהם?

אני לטאית שרופה! ואל תידאג לא התחלתי לאהוב דוסים!

 

[משתוקק10]

זה רעיון דומה.

 

[מבולבלונת]

למה ללכלכך

הם נורא נחמדים החב"דניקים, תמיד.

 

[סנדר סופרטרמפ]

../images/Emo207.gif בלוג

http://formerlyfrum.wordpress.com/ לילי היא בחורה אמריקאית שגדלה באיזור לא דתי ונתפסה לחב"ד בצורה חזקה וגם התחתנה עם בחור מקראון הייטס, לאחר שנים היא הבינה את גודל הטעות שלה ופתחה במסע של חזרה בשאלה, תוך שהיא שומרת בקפדנות על קשר הנישואין של בעלה שנאלץ מצידו לספוג את הזעם של הקהילה כלפיו. הפוסט הזה מסכם שנה של כתיבה ושיתוף הקוראים בתהליך שלה ושל חברתה מימי, אני רוצה לשתף אתכם בשתי קטעים מפוסט זה: 1) מדבר על הבדידות שהן הרגישו בצעדיהם ודוקא הכתיבה והשיתוף הקל עליהם מאוד (זיכרו שמדובר בבחורה שגדלה כאמריקאית חילונית רוב חייה ועדיין היא נזקקת לתמיכה של האקס אורתודוקס בתהליך שלה). 2) היא מספרת על הקשיים עם בעלה במידה מסויימת גם כתוצאה מהתהליך שהיא עברה לאו דווקא מבחינה דתית אלא גם מצורת החיים השונה כמו להתפרנס בצורה הגונה וכד' , ואז היא מספרת על שיחה שלה איתו בקשר לעתיד החיים המשותפים שלהם שהם יעשו הכל ביחד תוך געגועים לאנחנו הישן אבל עם הפנים קדימה לאנחנו החדש, והיא מסיימת "אפילו אם אנחנו לא יודעים לאן לפנות או מה לעשות בחיינו, כשעולמינו הקטן יוצא משליטה ואנחנו מנסים לאסוף את השברים, הרי שיש לנו האחד את השני וזה תמיד יהיה. אני ממליץ על הבלוג הזה בכלל אבל הפוסט האחרון הוא פשוט משובח. תודה לך לילי

 

[Namespace]

ראיתי את הבלוג, היה שם משהוא אירוני משהוא

תראה בתמונה.

 

[סנדר סופרטרמפ]

../images/Emo6.gifלאלוהי הגוגל פתרונים

 

[Namespace]

ה google ads כנראה לא עד כדי כך מתוחכמים

 

[nini132]

../images/Emo6.gif

 

[שראליס]

אני חושב שזה מצב מעולה

שאת נמצאת עם עצמך בלי הקישקוש של הסביבה וכו' זה משאיר מקום להתחשב עם עצמך בכנות

 

[חוליה בשרשרת]

אם המצב הזה מכניס אותך לשאננות אז אולי טוב לך

בו? כי אני למשל למרות הקבלה של אנשי הפורום אותי ואת דעותי, אינני שאננה כלל, וכל יום שעובר אני מכניסה עוד מעט מדעותי ומחשבותי אל תוך ביתי פנימה על מנת שהתהליך שאני מקווה שאצליח לעבור ביחד עם ילדי [עם בעלי אין סיכוי] יהיה להם קל יותר. אז שבי לך וחישבי האם מצב נתון זה מספק אותך? כי אם לא אז חבל על הזמן שאובד לו.