תגובה
יש מקום לאפשר בזבוז כי גם מזה לומדים ויש גם מקום להושיב אותה לשיחה טרם הקניה כדי להסביר לה מראש שאם היא תוציא 60 ש"ח נניח על <מה שזה לא יהיה שהיא רוצה לקנות>, אז כמה כסף ישאר לה? מה היא תוכל לקנות בכסף הזה? כמה היא מתכננת לחסוך לדבר הבא שתרצה ובאיזה אופן? לאחר הקניה יש מקום לשבת איתה שוב על אותם דברים - כמה כסף נשאר לה? מה היא יכולה לקנות בכסף שנשאר? וכו'. ברגע שהיא תוציא את הכסף ותראה כמה נשאר לה ובנוסף את תסבי את תשומת ליבה לפני ואחרי הקניה לסוגיות האלה, היא תקבל מושג הרבה יותר טוב לגבי מושגים כמו "כוח קניה" של המטבע, למרות שהיא לא תדע שזה נקרא ככה ממש במילים האלה. אני חושבת שזה גם טוב עבור פיתוח העצמאות שלה, שיהיה לה ביטחון לקבל החלטות. כדי לתת לה את הביטחון הזה, את גם יכולה להפוך את זה לבילוי משותף - ללכת איתה ושהיא תקנה מה שהיא רוצה (בכל זאת, היא בת 10, כדאי שתהיה השגחת מבוגר כדי לוודא שלא מרמים אותה בכסף או במוצר, למרות שאפילו זה יכול להיות לקח לחיים). היתרון הגדול כאן, זה שהכסף מזומן. ההורים שלי תמיד הקפידו איתנו שכל הכסף שלנו יהיה מזומן כדי שיתחזקו אצלנו המושגים שקשורים לכסף ולהתנהלות כלכלית, כי אז רואים את הסכום ורואים מה שנשאר בצורה פיזית שזה מאוד עוזר לפי דעתי לילדים ללמוד, הרבה יותר מאשר דיבורים תיאורטיים. היום כבר יש לי ולאחי יש כרטיסי אשראי אבל אנחנו כמעט לא משתמשים בהם וגם כשאנחנו משתמשים - זו קניה מושכלת ואין את התחושה הזו שאפשר לגהץ כמה שמתחשק כי לא רואים את הכסף אוזל, שזה בד"כ התחושה התחושה שיש לאנשים, במיוחד בגיל צעיר כשהם עדין לא יצאו לחיים האמיתיים.