גיל 39 הגיל המגעיל / יהונתן גפן |@
מתוך סיפרו של יהונתן גפן "על הקרשים" גיל שלושים ותשע הגיל המגעיל אתה לא בן ארבעים אבל כבר לא בן שלושים ושמונה העתיד מאחוריך למה עוד נשאר לחכות? שהילדים יתגייסו. ואז סוף סוף תוכל לשבת בשקט עם אשתך בסלון - ולריב! יש לכם כל כך הרבה על מה לריב, אבל בכל פעם שאתה מתחיל, היא אומרת לא עכשיו - לא ליד הילדים. אז אתה מחכה שהם יתגייסו. ואולי אם ירצה השם, גם היא תתגייס. וככה מיום ליום אתה מרגיש יותר קטן, יותר כבד יותר פיל. בגיל שלושים ותשע הגיל המגעיל. אתה עוד מסתכל על חתיכות אבך כבר שכחת למה. פה ושם אתה רואה איזה תחת מוכר, מחייך, וכמה שאתה מהפכן, ולמרות שיש לך זקן, אתה מבין שצ´ה גבארה כבר לא תהיה, אתה מתחיל לסלוח לאמא שלה ולאבא שלך ולכולם, ולהבין את הזקנים האלה שקופצים כמו עזים על שפת הים, וכמה שאתה זרוק, אתה תופס לך את האוזן ותולש לך את העגיל. בגיל שלושים ותשע הגיל המגעיל. ויש לך עוד חוצפה לשמור על כושר אתה רץ כל בוקר לא מגיע לשום מקום. נרשם למועדון בריאות ונהיה חולה. עשר בערב אתה במיטה, אתה שהיית ציפור לילה מרגיש כמו עוף קפוא. אתההולך לבדיקות והרופא אומר: אם תמשיך לעשן, אם תמשיך לשתות, וכולוסטרול, ושומן מהחי, ושום דבר מטוגן, אדוני, אה בגיל של הגריל, שלושים ותשע, הגיל המגעיל. המשך בהודעה הבאה...