זה היה קשה........
היום החלטתי ללכת לקבר שלה, אחרי הרבה זמן שלא הייתי, בעצם מהאזכרה של השנה...מיוני 2005. הרגשתי שאני מלאה ברגשות קשים, זה לא פשוט שהיא לא פה ובטח שאני עדיין רווקה ולא הקמתי משפחה בשביל עצמי. החיים פתאום נראים כל כך קצרים וקשה לי עם הלבד של הרווקות ועם הלבד של בלי אמא. כל החג הזה הוא כל כך ארוך והתחושה של הבדידות ארוכה כמו החג שמשתרך לו לכמעט שבועיים. אני פתאום מרגישה קנאה עצומה לכל מי שיש לו זוגיות ומשפחה והוא יכול ללכת לטייל ולנסוע בארץ לכל מיני מקומות יפים שהייתי שמחה ללכת לבקר בהם. כנראה שהמראה השחורה מגיעה, היא מגיעה בעוצמה רבה והכל נראה שחור בפנים ובחוץ. אני מקווה שימים יפים יותר יגיעו ושהשחור יהפוך לאפור עם הזמן(אולי אפילו לצבעים יפים יותר כמו ורוד ותכלת
שיהיה לכן חג שמח שיעברו לנו הימים בנעימים ורד
היום החלטתי ללכת לקבר שלה, אחרי הרבה זמן שלא הייתי, בעצם מהאזכרה של השנה...מיוני 2005. הרגשתי שאני מלאה ברגשות קשים, זה לא פשוט שהיא לא פה ובטח שאני עדיין רווקה ולא הקמתי משפחה בשביל עצמי. החיים פתאום נראים כל כך קצרים וקשה לי עם הלבד של הרווקות ועם הלבד של בלי אמא. כל החג הזה הוא כל כך ארוך והתחושה של הבדידות ארוכה כמו החג שמשתרך לו לכמעט שבועיים. אני פתאום מרגישה קנאה עצומה לכל מי שיש לו זוגיות ומשפחה והוא יכול ללכת לטייל ולנסוע בארץ לכל מיני מקומות יפים שהייתי שמחה ללכת לבקר בהם. כנראה שהמראה השחורה מגיעה, היא מגיעה בעוצמה רבה והכל נראה שחור בפנים ובחוץ. אני מקווה שימים יפים יותר יגיעו ושהשחור יהפוך לאפור עם הזמן(אולי אפילו לצבעים יפים יותר כמו ורוד ותכלת