eyal2005aa
New member
זה היה ביתי../images/Emo82.gif
זה היה ביתי עם גינה ולול היה ביתי היה שלך היה שלי היה שלנו עם שחר יגורו בו זרים ואנחנו עם כל הזיכרונות נעלמים נלחמנו כל כך הרבה ששכחנו על מה בשבילי זאת מלחמה בשבילם זאת פרנסה בשבילי זה הבית בשבילם זה עוד סתם קו על מפה מזמן זה נהפך להיות הרבה יותר מסתם אדמה הפרחנו ת'שממה וזה מה ש'תם נותנים בחזרה הזיכרונות לא מתו, הם עברו דירה. ימית קמה לתחייה. מתחיל פליק בדמיון על זכרון מיום שבו כתבתי ת'חרוז הראשון רץ על סטופר מפריד בין חלום למציאות באלבום התמונות, שנים יפות זכרונות של ילדות (בדוק) כלום לא יעצור את הזמן שעון דופק, מחוגים זזים קדימה ואני מתרחק, אין מקום כמו הבית זה לא עוד משפט מצוץ של הגיבורה בספר "הקוסם מארך עוץ". זה היה ביתי עם גינה ולול היה ביתי היה שלך היה שלי היה שלנו עם שחר יגורו בו זרים ואנחנו עם כל הזיכרונות נעלמים עכשיו הוא שלכם אנחנו לא ניצור בו זכרונות יותר אני זוכר לילה ראשון, נשיקה ראשונה פרידה שלא תשוב יותר שבה הזעתי מחם מריבה וחזרה, הכל קרה בדיוק כך כשהרמתי ונשאתי אותך דרך המפתן מתכופף אל הארץ, לוקח חופן אדמה כאן זה הבית שלי, זאת הילדות,הנשמה בבוקר קמתי ונשמתי ת'אוויר והאפר בינינו עד היום לבית היה חלק בקשר לא מאמין שזה נגמר עכשיו הכל לקוח יד ביד נהיה לעד ונעלם כמו הרוח זה היה ביתי עם גינה ולול היה ביתי היה שלך היה שלי היה שלנו עם שחר יגורו בו זרים ואנחנו עם כל הזיכרונות נעלמים שוב לא רואים נרות דולקים בחלונות מאז עזבנו שוב לא רואים נרות דולקים בחלונות מאז עזבנו כשאת הלכת, הלכו איתך כל אותם הידידים, איתם תמיד צחקנו זה היה ביתי עם גינה ולול היה ביתי היה שלך היה שלי היה שלנו עם שחר יגורו בו זרים ואנחנו עם כל הזיכרונות נעלמים
זה היה ביתי עם גינה ולול היה ביתי היה שלך היה שלי היה שלנו עם שחר יגורו בו זרים ואנחנו עם כל הזיכרונות נעלמים נלחמנו כל כך הרבה ששכחנו על מה בשבילי זאת מלחמה בשבילם זאת פרנסה בשבילי זה הבית בשבילם זה עוד סתם קו על מפה מזמן זה נהפך להיות הרבה יותר מסתם אדמה הפרחנו ת'שממה וזה מה ש'תם נותנים בחזרה הזיכרונות לא מתו, הם עברו דירה. ימית קמה לתחייה. מתחיל פליק בדמיון על זכרון מיום שבו כתבתי ת'חרוז הראשון רץ על סטופר מפריד בין חלום למציאות באלבום התמונות, שנים יפות זכרונות של ילדות (בדוק) כלום לא יעצור את הזמן שעון דופק, מחוגים זזים קדימה ואני מתרחק, אין מקום כמו הבית זה לא עוד משפט מצוץ של הגיבורה בספר "הקוסם מארך עוץ". זה היה ביתי עם גינה ולול היה ביתי היה שלך היה שלי היה שלנו עם שחר יגורו בו זרים ואנחנו עם כל הזיכרונות נעלמים עכשיו הוא שלכם אנחנו לא ניצור בו זכרונות יותר אני זוכר לילה ראשון, נשיקה ראשונה פרידה שלא תשוב יותר שבה הזעתי מחם מריבה וחזרה, הכל קרה בדיוק כך כשהרמתי ונשאתי אותך דרך המפתן מתכופף אל הארץ, לוקח חופן אדמה כאן זה הבית שלי, זאת הילדות,הנשמה בבוקר קמתי ונשמתי ת'אוויר והאפר בינינו עד היום לבית היה חלק בקשר לא מאמין שזה נגמר עכשיו הכל לקוח יד ביד נהיה לעד ונעלם כמו הרוח זה היה ביתי עם גינה ולול היה ביתי היה שלך היה שלי היה שלנו עם שחר יגורו בו זרים ואנחנו עם כל הזיכרונות נעלמים שוב לא רואים נרות דולקים בחלונות מאז עזבנו שוב לא רואים נרות דולקים בחלונות מאז עזבנו כשאת הלכת, הלכו איתך כל אותם הידידים, איתם תמיד צחקנו זה היה ביתי עם גינה ולול היה ביתי היה שלך היה שלי היה שלנו עם שחר יגורו בו זרים ואנחנו עם כל הזיכרונות נעלמים