זה הזמן לחזור...

זה הזמן לחזור...

זה לא חושך, לא אור זה הזמן לחזור, בוא הביתה, איש ציפור. מגדלור מהבהב, קרעי עננים, ספק חשיכה, שלושה כוכבים תמונת הלווין מטשטשת, אזור דמדומים בקצה הרקיע אתה נוגע קודקוד לציפור האם שומע, האם אתה בכלל זוכר את מי שמתגעגע חשמל מהבהב מבעד לתריסים, ירח לבן, שמיים סגולים, צל כנף מחליק ועובר על גגות בניינים בקצה הרקיע אתה נוגע קודקוד לציפור האם שומע, האם אתה בכלל זוכר לאן אתה נוסע? (אהוד בנאי, כמובן..)
 
לחזור, לכל אלה שמרגישים תלושים...

הנה נפתלי, נפתלי הדג, הפה קצת לא מוציא אף מילה מתחת לפוני עיינים כחולות הרופא אמר שהטבע עושה טעויות וכולם הסתכלו עליו וצחקו מבוקר עד ערב עושה פרצופים מתבלבל בידים מלכלך ת'סדינים וכולם הסתכלו עליו וצחקו כן כולם צחקו עליו והתרחקו קשה, קשה, להיות בן אדם, נפתלי רוצה לחזור אל הים לחזור אל הים אל הים לפעמים קירות חשופים זה מראה מלבב כמו מסך שקוף שמכסה את הפגמים חיוך שנטוע עד כאב בעולם המופלא ללא מילים שקט, שקט שאפשר למשש כחול בעיינים זה מה שיש זה מה שיש לחזור אל הים אל הים אל הים.
 
למעלה