זה הזמן להיות ביחד!!

[א י ן מ ו צ א]

לא יודעת מה טוב

שלום לכם, אני אשמח לקבל את עצתכם/עזרתכם. אני נשואה כמעט שנתיים, מיום שנישאתי עד היום היחסים עולים ויורדים. בעלי מנהל מערכת יחסים ידידותית עם אישה נשואה, יחסים אפלטוניים אך ברמה המילולית מאוד פיזיים לדוגמא: אני בודדה נכון שאתה תחבק אותי, אני צריכה זיין אתה תיתן לי ,נכון? ועוד הרבה אחרים. לפני כחודש וחצי החלטנו לנסות לשקם את היחסים שלנו, בהתחלה דרשתי שהוא יפסיק כל קשר איתה ושנלך לייעוץ אף אחד מהדברים הנ"ל לא נעשה, הקשר שלו איתה מהבית פסק אך מחוץ הוא ממשיך כרגיל. אני ממש מנסה להמשיך הלאה ולהתמקד ביחסים שלנו אך אני כל הזמן חוזרת אליה ואל היחסים שלהם, אני לא מסוגלת לשכוח שהיא תמיד שם ברקע ושהם ממשיכים לנהל שיחות אינטימיות. בן הזוג שלי מבין את הקושי שלי ומשתדל מאוד לא להזכיר אותה ולא לדבר עליה אבל גם הוא מבין שהיא שם ושהוא לא יכול להעלים אותה ושהוא לא מוכן בשום פנים ואופן להעלים אותה. אני חוששת שכל הזמן המחשבות שלי נודדות לחוסר הצלחה בשיקום היחסים ושהפיתרון הוא גירושין. חשוב לי לציין שאני מאוד אוהבת את בעלי ושהוא אוהב אותי אבל נתקענו. אני לא רואה איך אני מצליחה להתגבר על מערכת היחסים שלו איתה שבאה על חשבון שלי לעתים קרובות. אני יודעת שאני לא צריכה לחשוב על זה אבל אני לא מבינה איך היא בתור אישה שמבינה שההשפעה שלה על מערכת היחסים שלי/ו לא מתרחקת ונותנת לנו סיכוי, זה כאילו שהיא רוצה שהמערכת תיהרס כדי שהיא תוכל לאסוף את השברים. מיואשת ולא יודעת מה לעשות, אני מתפזרת.

 

[seeyou]

סיפור אמיתי!../images/Emo140.gif

באותו מצב יש מאות אלפי נשים/גברים... "פזילה" זאת תכונה טבעית של בני אדם! תמיד רוצים מה שאין להם! גם כאשר יש "כימיה" טובה בין בני הזוג יש דחף להיצמד לגוף-נפש אחר אפילו לזמן קצר! יש "פלירטים" יזומים ויש מזדמנים!הכול על פי הצרכים! במצב שלך,אני מניח שהבעל "משלים" דבר שחסר לו איתך... לא בגלל שאת לא בסדר-פשות אין "תזמון נכון " ! לא ייתכן תזמון 100% בכול השטחים בכול הזמנים! את דורשת ממנו להפסיק? תמיד-כאשר "מגבילים" אדם,ילד במשהו הוא ירצה דפקה את זה! האם יש פיתרון מעשי - טוב לשני הצדדים? אולי אם את תתחילי בקשר דומה-הוא יבין מה יש לו להפסיד!

 

[א י ן מ ו צ א]

לא הטיפוס

חשבתי מספר פעמים לנקוט בגישה הזו, אבל אני לא טיפוס שעושה זאת. אני לא יכולה לפתור מחלוקת בדווקא או במעשה דומה אני מנסה להבין מניעים ולפתור אותם, לעבוד עליהם לא תמיד יוצא אבל....... אולי אני צריכה יותר להיפתח ולנסות דרכים חדשות.

 

[seeyou]

../images/Emo45.gif- להבין מניעים ולפתור אותם!

יפה ,זה טוב אבל... לא תמיד יכולים להבין מניעים של צד אחר!! הצד האחר הוא גוף ונשמה שונה ממך באלפי פרטים! אתן דוגמה אחרת... נניח שאת יוצאת עם בעלך להצגה... יש באולם כמה מאות איש... כול אחד לבוש על פי טעמו האישי-או לפי מעמדו בחברה- בזמן ההצגה יש כאלו שצוחקים-אחרים נרדמים-אחרים עצבנים על אלו שצוחקים-כאלו שעונים בטלפון בבוז לסובבים...אחרים בכלל חושבים למשהו אחר..אולי דומה לנושה של ההצגה... נניח שזאת פעם השניה שאת צופה באותה הצגה(יכול להיות גם סרט!).. את מגלה דברים-משפתים שכאילו לא נאמרו בפעם הראשונה...או הפעם הדיבורים "מדברים אליך יותר... מה שאני רוצה להגיד בסיום.. מאחר והחיים שלנו יחסית הם קצרים מאוד-לא יכולים להרשות לעצמינו לעשות את הטעויות של כולם.. אם את לא יכולה לפתור מחלוקת - זה בסדר - זה טבעי -זה אנושי! אבל אז את חייבת לעצמך-עבור השקט הנפשי להשלים ולהנות עם מה שניתן!

 

[תפוז אנשים מודיע]

זה הזמן להיות ביחד!!

היום ב-19:00 נארח Live בפורום נישואין במשבר את הד"ר רבקה וחן נרדי, שיענו לשאלות הגולשים וייעצו להם בנושא זוגיות במשבר. רבקה וחן נרדי מעבירים סדנא בנושא זה במסגרת "להיות ביחד" ד"ר חן נרדי בעל תארי .B.A. M.A בעבודה סוציאלית, דוקטור לעבודה סוציאלית מטפל ומנחה קבוצות גברים. שירת בצה"ל 22 שנה ופרש בשנת 1992 בדרגת סגן-אלוף. שירת בתפקידי פיקוד, ביניהם, מפקד בסיס טירונים. כקצין בריאות נפש בכיר טיפל והנחה קבוצות לטיפול בנפגעי הלם קרב, יעץ למפקדים בנושא ההתמודדות עם לחצים וטראומות. עם שחרורו מהצבא הצטרף כשותף למכון "דיאלוג" שהוקם ומנוהל על ידי ד"ר רבקה נרדי, רעייתו. יחד עם רבקה פיתח חן את "המודל הדולפיני" - מודל המבוסס על שימוש הומוריסטי בדימויים מעולם החי, והמסייע להתמודדות עם ה"סרדינים" ו"הכרישים" שבחיינו. ב 1993 הקים עם חבריו לדרך את "התנועה לגבריות חדשה". זוהי תנועה חברתית התנדבותית הדוגלת בשוויון בין המינים הפועלת בתחומים הבאים: פריסת רשת בטחון לגברים בעת פרידה ובמצבי מצוקה, מניעת אלימות, חיזוק הקשר בין אבות לילדיהם, וטיפוח מודל של גבריות חדשה המבוססת על איזון דינמי בין הגברי והנשי באישיותו של הגבר. ד"ר רבקה נרדי בעלת תואר דוקטור בפילוסופיה עם התמחות בפסיכולוגיה חברתית מנהלת ומקימת מכון "דיאלוג" (1990), כותבת, מרצה, מנחה ופסיכותרפיסטית אישית וזוגית. נמנית עם אנשי המקצוע המובילים בישראל בתחום פיתוח מיומנויות אישיות וניהוליות-מנהיגותיות בקרב נשים. בין תחומי התמחותה העיקריית: החזרת עקרות בית לעולם העבודה, הפסיכולוגיה של האשה, אסרטיביות בעולם האישי, המקצועי והפוליטי, שיטות להתמודדות במצבי לחץ, התמודדות עם המתח בין קריירה ומשפחה, אמצע החיים, זוגיות - יחסי נשים גברים, שיפור השרות והתמודדות עם שינויים בעולם האישי והמקצועי. משנת 200 ואילך פעולת רבקה, בהתנדבות, כיו"ר משותפת של תנועת ש.י.ן - שוויון ייצוג לנשים.

 

[איש המערות]

אפשר להתחיל לשרשר שאלות כאן

 

[לצורך העינין]

שלום. אנסה לקצר כמה שיותר

לפני 8 וחצי שנים הכרתי בחור, לצורך העיניין נקרא לו אבי, שהתאהב בי ויצאנו יחד כמה חודשים. לפני 8 שנים, אחרי חצי שנה של חברות עם אבי הכרתי את אחיו הגדול, נקרא לו אמיר, והפכנו להיות חברים טובים. נפרדתי מאבי ואמיר שהשתחרר מקבע עבר להיות שותף שלי בדירה. חלקנו יחד חברות מדהימה, לאמיר היה חדר משלו עם מיטת יחיד ותמיד נתתי לו להשתמש בחדרי כשהביא בחורה הביתה. המערכת יחסים ביננו היתה פתוחה ואוהבת. חלקנו הכל. בילינו יחד ודאגנו אחד לשני בנקיון הבית, אוכל ושיחות ארוכות. לפעמים ראינו יחד סרטים על מיטתי ונרדמנו מחובקים. לא היה ביננו שום קטע מיני. היינו חברים טובים. אבי שנא את הסידור הזה של הדירה המשותפת שלי ושל אחיו ונפגע. הוא העליל עלינו עלילות שיש ביננו רומן וגרם לחברים לריב עם אמיר תמיד. המשפחה מאוד אהבה אותי וקיבלו יפה את הידידות של אמיר ושלי. במהלך הזמן הבחנתי שאמיר משנה את התנהגותו כלפי והבנתי שהוא מאוהב בי. עבר עוד פרק זמן וכבר ידעתי שאני מאוהבת באמיר אבל אסור לי לעודד אותו כדי שלא נפגע באבי האח שעוד אהב אותי ורצה אותי. סבלנו בשקט. התחלתי לצאת עם בחור חדש, נניח קובי, ואת כל אהבתי לאמיר שיעבדתי לקובי. התמכרתי ויצאתי פגועה מהמערכת יחסים הזו. בינתיים אמיר עזב את הדירה ונשארנו חברים טובים אבל הכאב היה גדול מידי. הכרתי אדם חדש שלימים הפך להיות בעלי. אמיר שמר על קשר אבל ראיתי בעיניים שלו את הכאב ולא ידעתי להסביר אותו. הקשר בין אמיר לביני נותק לשנתיים בהם הייתי נשואה. הוא פגע בי מאוד לפני החתונה ולא הזמנתי אותו. היום אני נשואה שנתיים לבעלי ואוהבת אותו מאוד. אנחנו חברים טובים. הבעיה שלי היא שהנישואים שלי הם חברות ולא מערכת זוגית. אמיר ניסה ליצור קשר לפני חצי שנה ודחיתי אותו. לפני שלושה חודשים התקשרתי אליו ונפגשנו כדי ללכת לחברים משותפים. בשניה שעליתי על הרכב הבנתי שאני מאוהבת עדיין באמיר והוא עדיין בי. הוא התוודה בפניי שאני האישה היחידה שהוא אהב אי פעם ולא מסוגל להתנתק. כבר שלושה חודשים שאמיר ואני מתראים כל יום. הוא ישן אצלנו בבית הוא חבר טוב של בעלי ונעים לנו להיות איתו. הבעיה היא שאנחנו מאוהבים ולאמיר קשה לקבל את זה שאני בוגדת בבעלי. אנחנו עומדים בבעיה. אני לא רוצה לפגוע בבעלי וגם לא באמיר. אני רוצה את שני העולמות ויודעת שלא אוכל לקבל. מה לעשות? להתגרש ולתת לאהבה הזו שכואבת כבר 8 שנים סיכוי? או שלחזור להיות חברה טובה של אמיר ולעודד אותו למצוא אישה ולהתחתן כמו שהוא רוצה? בינתיים אנחנו סובלים. בעלי כמובן לא יודע דבר על האמת בקשר של אמיר ושלי כיום. אבי ששמע על חידוש הקשר ועל האהבה הזו שוב עושה לנו צרות.

 

[רבקה וחן נרדי]

שלום רב

חן: אני פותח בכך שאני מרגיש מאד מבולבל ונדהם מכמות המעברים הרגשיים החזקים שעשית בשנים האחרונות, והמילה "אהבה" שחוזרת שוב ושוב בסיפור שלך מעלה בי את השאלה מה זו אהבה בעיניך? מה את רואה כאהבה? התאהבות אני בהחלט רואה בסיפור שלך, אבל אהבה- אני מתקשה לראות. אהבה היא מחוייבות רגשית טוטאלית. אני יודע שאנשים מחלקים את אהבתם בין אנשים שונים. מעולם לא הבנתי את זה (אני מתכוון לאהבה מינית ורומנטית) ודומני שאת חולקת את זה עם יותר מאדם אחד. אני רוצה להציע לך לפנות לייעוץ ולברר את רגשותייך בקשררים השונים האלה, ולהכניס קצת סדר במערבולת הרגשית שאת נמצאת בה. אני מקווה שלא תראי את דברי כביקורת. ומאחל לך הצלחה בהתבוננות פנימה. רבקה: אני רוצה להוסיף מחשבה לעניין. נראה שאמיר זוכה להרבה מאד רגשות מצידך כאשר הוא תמיד בתפקיד של ה"בן זוג הלא פורמאלי" או לא מושג. יש פה בלבול בין סערת הרגשות שקשורה באהבה אסורה, לבין אהבה שנתפסת כיותר "שגרתית", משעממת, "אפורה" כאשר היא לאור היום. אולי אם אהבתך לאמיר תהיה לאור היום, יש סכנה שהיא תאבד מהריגוש. אני חושבת שהדברים ראויים לבירור עמוק.

 

[לצורך העינין]

תודה

אני בהחלט רואה את הדברים כביקורת שנועדה לעזור לי לצאת מהמלכודת בה אני נמצאת. אני חושבת שאני רואה אהבה כהתמסרות טוטאלית של הלב והנפש. דאגה לבן הזוג, כנות, שמירה על הזוגיות. הסקס הוא לא דבר שאני שמסתמן אצלי כאהבה. כנראה שאתם צודקים וזה מצב מסובך שדורש טיפול פרטני. אני פוחדת לעשות טעות שאצטער עליה מחר. וכרגע כל צעד שאנקוט בו נראה לי כטעות. תודה על ההתייחסות. אני מקווה שאצליח לגרור עצמי לייעוץ מתאים.

 

[איש המערות]

שני דברים מעלים לי סימן שאלה

נראה מדברייך שהרגשות העמוקים ביותר שהרגשת הם לכל אורך הדרך כלפי אמיר. גם החברות איתו היתה והינה טובה בכמה וכמה רבדים ועל פניו נראה שיחד אתם זוג עם פוטנציאל נהדר. יחד עם זאת, גם לך וגם לאמיר היה קשה להעיז ולהתגבר על איזשהו קושי ולהחליט שאתם מעמיקים את הקשר ביניכם. זה התחיל כתירוץ "לא נעים מאבי", עבר להשלכת כל אהבתך לאמיר אל קובי ומימוש הקשר איתו במקום עם אמיר - מימוש קצר מועד כי בסופו של דבר קובי איננו אמיר. היום את נשואה לבעלך ועדיין סובבת סביב אמיר. בכל השלבים המתוארים סחבת על גבך רגשי אשמה - מה הקשר עושה לאבי, מה הוא עושה לבעלך מה הוא עושה לאמיר (לגבי בעלך הקודם לא פירטת). שני הדברים שמעוררים סימני שאלה בעיני הם אלו: 1. מה עצר ועוצר אותך מלהעיז ולממש אהבה שנראה כי היא הדומיננטית בחייך? 2. על מה את מנסה לכפר כשאת מעמידה את עצמך במצב של אשמה תמידית? אני חושב שאת זקוקה באמת ליעוץ אישי והתבוננות מעמיקה פנימה כדי לתת לעצמך תשובה על שאלות אלו. את גם צריכה לאזור כוחות כדי להגיע גם להחלטות על עדיפויות בחייך - על מה תהיי מוכנה לוותר - עם כל הכאב - כדי להיות שלמה עם הבחירה איתה תישארי. אני יכול להעלות שאלות דומות לגבי אמיר. אולי במובן זה מה שמחזיק את הקשר ביניכם הוא צורך אישי דומה שעלול להיעלם אם תהיו זוג "אמיתי". אבל אם זה המצב - הצורך הזה איננו בריא וכדאי שתהיי מודעת לו ותדעי להתמודד איתו אחרת. בהצלחה

 

[לצורך העינין]

נקודה נכונה

אחד הדברים שהכי משפיעים עלי הוא לראות את אמיר ואותי במערכת יחסים מחייבת. מעולם לא היינו זוג ולא מימשנו את הזוגיות. אולי זה באמת אחד הדברים שמפחידים אותי. אגב אני נשואה שנתיים, פעם אחת לבעל אחד שיקר לי מאוד. אני לא ממש מצליחה להבין מה מנע מאמיר וממני להגשים את עצמנו יחד. אולי אבי היה תירוץ? אולי פחדנו להרוס את החברות העמוקה? מאוד מבולבלת כעת. שלחתי לו את התגובות והוא אומר שגם הוא מבולבל.

 

[איש המערות]

תלכו לייעוץ אישי - כל אחד לחוד

תלבנו כל אחד עם עצמו למה לא עשיתם מעשה של ממש ולמה הסתתרתם מאחורי תירוצים. בהמשך תבדקו זה עם זו לאן אתם הולכים, האם ביחד או האם לחוד - אבל אז משחררים זה אתזו כל אחד לחיים שלמים משלו. בהצלחה.

 

[vivi49]

בעיה עם ההורים

שלום לכולם וכן לזוג ד'ר נרדי אני יודעת שאין הרבה מה לעשות אך מבקשת להיות רגועה ולמצא את המשפט המרגיע שאיתו אמשיך את החיים כשהדאגה להם לא תכרסם בי. הם אנשים בני שבעים פלוס,אמי ניזונה מנקמה שלה באבי כל החיים והכל לא מבוסס על דברים רצינים ,שבעטיים ניגרם סבל ונזק רב למישפחה שלמה. היא לא נותנת לא לחיות בשום צורה,השליטה והסלידה ממנו נהפכו לאובססיה והיא הפכה לעצבנית קטרנית מניפולטיבית ואגוצנטרית להחריד. מאחר שהוא חלה בשתי רגליו הוא מרותק למיטה ,הוא חסר אונים .היא מטפלת בו במסירות מצד אחד ומקטרת מקללת ומשפילה מצד שני.(לא רוצה עזרה מאף אחד.) ,ההקיש הוא שכל השנים זה היה כך ,אבי עבד כאיש בכוחות הביטחון היה גבר חרוץ ,והיא עקרת בית. היה ידוע מה קורה בבית ואבי תמיד ידע אותי וזעק לעזרה. ואני תמיד הצעתילו, לא להתיחס ,להיתחזק ולצאת מהבית וכן להיתמודד איתה בשיחות וכו' .אך כלום לא עזר.(על גרושים לא מקובל אצלהם). כרגע כבר שלושה חודשים ,שהמצב נהפך לגהנום ממש. הוא מערב אותי בכך שמצלצל לי בסתר ממרר בבכי תמרורים ומאיים להיתאבד. אני באה ומנסה לעזור וליצור מצב קונסטרוקטיבי אולי ,אך יוצאת מושפלת עוד יותר ממנה. היא מטיחה בפניי ש"היא עוזרת לי כלכלית המון ,ושאני הילדה(50)לא יכולה להישלט על המצב ולהגיד לה מה לעשות. ושהיא תעשה מה שהיא רוצה ושהיא האדם הכי טוב מכובד ומסור בעולם". אציין שיש לי עוד 4 אחים ואחיות,שהיתחתנו בגיל צעיר ועזבו את הבית רק לא להיות איתה. אחת האחיות חזרה בתשובה ומאד מסוכסכת איתה,וחולה בהפרעת הכפייתיות, השנייה היתגרשה עם שני ילדים שנילקחו ממנה עקב כל האישפוזים והיסטריה בנפש ,ומסוכסכת איתה, אחי כועס ופגוע עד כדי שויתר על המישפחה סופית והחליף את השם. ואני גרושה עם ילדים בוגרים ואחד פגוע,וחולת כמה מחלות המערכת החיסונית. מי יכול להיכנס בינהם ולהשלים ,אציין שמבחינה חומרית היא אוהבת לתת הכל ,כל מה שצריך לכל הניזקקים.אז יוצא שבעל כורחינו אנו מקבלים סיוע מהשטן שפגע בנו כל כך, מקטרים ורבים איתה .מרחמים על הקורבן שעוד נישאר בבית והוא אבינו ,ולא יודעים מה לעשות. יש לה רק ציפור קטנה קרובה והיא אחותי הצעירה נשואה עם שניים (34)שהקשר הסמביוזי הוא בל יתואר וכניראה שיש פחד נטישה ורצון לרצות יותר מכל דבר אחר בחיים את האם -וגם זה קיצוניות .! אבי מערב אותי יותר כי אני הבכורה והא יודע שאני יותר מתונה מכולם, אך השבוע לא היתאפקתי ושלא כהרגלי ,והטחתי דברים קשים עליה,כמו" את רעה מאד ומפלצת ואם אבא ימות כולנו נאשים אותך"!. והיא טרקה לי את הטלפון בכעס. אני רוצה לבקר את אבי ולא יכולה רוצה להיתמודד איתה אבל לא רוצה להזיק לו ,יודעת שזה לא אפקטיבי,+יעזור מה עושים.? אודה מאד לכל תגובה תודה ויוי.

 

[רבקה וחן נרדי]

ראשית

ליבי ליבי על הכאב והסבל שאת חווה. קטונתי להתיר את הסבך במספר מילים מבלי להיות מעורב. אנסח כמה רעיונות שאולי יתנו לך כיוון מחשבה חדש: 1. חשוב שתכירי ונכיר כולנו בכך שישנן להורינו או לאנשים קרובים לנו מצוקות שאין לנמו יכולת לסייע להם בפתרונן 2. חשוב שתחיי את חייך ולא תהרסי ותהסרי ובכך תמשיכי את המורשת המשפחתית הקשה שהיית חלק ממנה. 3. הייתי מנסה לערב ברשות הוריך אדם מבחוץ. אולי איש מקצוע, ואולי מישהו נבון שלא יהיה מעורב כמוך. עד כאן, ואולי אחזור אחרי רבקה. רבקה: אני מצטרפת לדברים ורוצה להציע משהו. מאחר ואביך חולה יש "תירוץ" אמיתי לעשות הפרדת כוחות ולהעבירו לבית אבות סימפטי ששם יכול להנות מטיפול וגם ממרחב נשימה שלא היה לו הרבה שנים. ואמא לך לא תצטרך להרגיש את הכעס והקורבניות שהיא חשה הרבה שנים, יהיה לה פחות עול והיא תוכל לחיות בשחרור מן הרגשות הקשים אולי תבוא לבקר אותו פעם בכמה זמן ואולי יוכלו לגלות שהם לא כל כך שונאים אחד את השני. תבדקי אם אבא שלך רוצה, ואם הוא רוצה- הוא אדם ריבוני ויש לו זכויות. בכל אופן, אל תהי עם זה לבד ותחפשי תמיכה כלשהי. חן: מצטרף בהמלצה. את זקוקה לתמיכה. אל תהססי לחפש אותה.

 

[vivi49]

מודה מקרב לב.אעשה כן. ../images/Emo140.gif

 

[איש המערות]

מריונטות של האמא

נראה שאימך הינה אישה שהצליחה לאורך השנים לשלוט בכם בשיטת המקל והגזר וכעת מתמרנת אתכם כפי רצונה באמצעות לחץ הקשור בטיפול באביך. אני חושב שאם תצליחי לבצע את ההמלצה של ד"ר נרדי לערב מישהו חיצוני, או להבדיל להניע את אביך לדרוש עבור עצמו בית אבות זה יהיה פתרון טוב, אבל אני חושש שמידת שליטתה בכם ובאביך תכניע אתכם ובייחוד אותו ובסופו של דבר המצב ישאר כמות שהוא. שני הדברים היחידים שאני יכול להציע לך הינם כואבים וקשים: 1. לשכנע את אביך לעבור אלייך - שאת תטפלי בו ולא אימך, ואז להשיג שליטה כלשהי גם בחייך, גם באיכות החיים של אביך וגם בריסון של אימך. השאלה היא אם את מסוגלת לכך כלכלית ולוגיסטית ואם אביך הנתון ללחץ מתמיד מצד אימך לא ישאר איתה כשפוט שלה. 2. להכיר בכך שחייהם של הורייך, עם כל הכאב על מה שקורה ביניהם, הינם ענינם כאנשים בוגרים. בנוסף תנתקי את עצמך מ"סיר הבשר" שאימך מספקת כאמצעי לשלוט בך. את כבר בכל זאת בת 50! יתכן שמעמדה עצמאית שלך ובלתי תלויה באימך, אימך תעריך אותך יותר ותתחשב גם בעמדתך לגבי אביך. אני רק יכול לאחל לך המון כוחות נפש לבצע את השינוי המחשבתי הזה. לפעמים אין ברירה. בהצלחה.

 

[vivi49]

תודה אף לך איש המערות../images/Emo140.gif

את שני הדברים הללו ניסתי כבר אך ללא הועיל. היא לא תסכים להיתנתק ממנו בכך שיעבור אלי או אל אחד האחיות .ולא תתן ליישם את המעבר הזה. היא תחבל בכך,בטענה שכבר הועלתה,"שהיא לא מוכנה להישאר בודדה ולו יהיה כייף ורווחה.לכן היא תטרפד הכל.ובעיניין סיר הבשר, מאות פעמים ביקשתי לא להעביר אלי חפצים מתנות כסף שום דבר .ואף,העברתי לה חזרה ,פיציתי אותה בחזרה, אך כלום לא עוזר תמיד משהו ממנה מוצא את דרכו אליי. בלי ידיעתי היא קונה מסדרת ומשפצת .ואני חושבת שאם אעשה עם זה משהו דרסטי ואעמוד בתוקף זה יהיה כמו הכרזת מילחמה עליה ויחסינו יגמרו על הסף. הצלחתי לעשות גבולות כמו ,אין לפתוח את ביתי בלי רשותי אין לקנות משהו מבלי רשותי וכל שליחת כסף ירשם ויוחזר בבוא הזמן.וכו'.לקח לה המון זמן לעמוד בזה. מקווה בהמשך להפסיק עד הסוף תודה רבה על ההיתיחסות החמימה שלך ושל מש' נרדי יש כמה כיווני פעולה ומקווה לעלות על אחד מהם. ויוי.

 

[איש המערות]

בהצלחה - אני מאחל לך את החוסן לכך

 

[ניני4]

מה עושים?

שלום רב, מה עושים על מנת לרענן רגשות ישנים שנקברו תחת עומסי החיים, השיגרה, המועקות הכלכליות ,עול ההתמודדות עם מספר ילדים? וכשאין תקציב ,לא לטיפול זוגי, לא ליציאה לנופש או חופשה , בקושי לבילויים?

 

[איש המערות]

האם יש לכם תקציב של שעות?

האם בסביבה הביתית שלכם תוכלו להקצות שעה ביום, שעה ביומיים או שעה בשבוע, בה תחליטו להתנתק במחשבה מעומסי החיים ולהיות רק אחד עם השניה, כחברים, אפילו רק לשחק שש בש? או ללכת על שפת הים - שניכם לבד? התקציב המועט הנדרש לשם כך הינו הסכום לרכישת יומן, בו תשריינו לעצמכם זמן איכות.