זה הולך ומסתבך

[אדון ראוי]

זה הולך ומסתבך

בהתחלה רק אמרתי לה מה לעשות, היא אהבה את האסרטיביות והעוצמה. חשבנו שזה מספיק. אחר כך הגיעו הקללות ההשפלות, ריגש אותה שאני מתייחס אליה כמו כלבה. חשבנו שמעבר לא נמשיך. ואז התחלתי להרביץ, מכות הצלפות חבטות, כמה שזה כאב יותר, כך היא המריאה גבוה. חשבנו שכאן נעצור. אתמול קשרתי אותה, אתמול השתמשתי בה, הריגוש שהגענו אליו, הציף והפתיע. חשבנו שהגענו אל הגבול. היום דיברנו, ופתאום גילינו שאין גבולות. כל מה שלפני זמן לא רב, הגעיל/הלחיץ/הפחיד היום עושה לנו משהו אחר, מסקרן מחרמן. לאן ממשיכים מכאן? כמה רחוק נגיע? יש גבול? אוהב ללכת איתך בדרך, לגלות איתך עולם חדש, זכיתי!

 

[G I R L P]

איזה כייף לכם

תשמרו על מה שיש זה נדיר!!!! בנוגע לגבולות.... אצל כל אחד הגבול שונה אצלי- הם תמיד מתרחקים, כמו שאתה כותב. אפעם זה לא מספיק....

 

[אייבורי]

תשמחו על מה שיש לכם זה אדיר.

השאלה אם אתה במסלול הסלמה, לאן תגיע בסופו של דבר.

 

[לולה 123]

כמו תמיד התשובה היא כן ולא ...

ראיתי פעם חתימה יפה בפרופיל מסוים באחד הפורומים של בדס"מ. "את הגבולות שמציב הראש , יכול לעבור רק הלב". אני חושבת שאם מרגיש נכון לכם , בקשר נכון , מתקשר , אוהב , במקום בו שני הצדדים מרגישים נתרמים ונצמחים מהקשר, במקום בו יש אמון - המחסומים יורדים והראש נפתח להתנסויות חדשות . במקום כזה - הלב עובר את הגבולות שהציב קודם לכן הראש . חבל לי שאני שומעת "צליל של חרדה" בשאלה שלך . כמו שהלב יודע לאן ללכת , הלב כבר ידע היכן לעצור. תהנו. תתנסו. תתענגו על כל רגע .

 

[אדון ראוי]

את שומעת צליל מופתע

החרדה שהייתה, ואכן הייתה בהתחלה, נעלמה. בהתחלה הייתי נלחץ וחושב שפגעתי בה. היום אני במקום אחר לגמרי, וזה מפתיע אותי, בעצם את שנינו. איך תוך זמן כל כך קצר נשאבנו לתוך זה. דברים שרק לפני חודש אמרנו שאין סיכוי, נמצאים בשלבי תכנון.

 

[ראויה לאדון]

יש ביטוי נפלא באנגלית

שאני מקווה שאני מצטטת אותו נכון: things are only as complicated as you make them אנחנו מגלים יחד דרך חדשה ובמהות הקשר שלנו יש משהו מאד ראשוני, משהו טהור וכנה. כמו שאתה מלמד אותי דברים שלך ברורים מאליו, אני מלמדת אותך באותה מידה דברים שלי ברורים מאליו. היום אתה במקום להבין ולקבל את השוני. אני במקום להעניק ללא תמורה. מתנות אדירות. לדעתי מה שמסבך לכאורה זאת העובדה שנינו נשואים ולא זה לזו, ויתרה על כך כל אחד אוהב את בן/בת זוגו. נשמע משוואה בלתי אפשרית. ואולי כאן עובר הגבול שלנו ובשאר המקומות הוא אלסטי כי בדיוק ככה הוא צריך להיות? אני מרגישה שזכיתי לא פחות ממך זה בטוח, ואולי יותר... להגיד שאני אוהבת אותך נשמע קטן ביחס למה שאני מרגישה כלפיך... מרגישה שהשמש זורחת ישר מהלב שלי.

 

[Cגלית]

מרגש

בהחלט זכיתם

לאן מכאן? הכל פתוח, רק תמשיכו להנות.

 

[gidionline80]

מסתבך זה שלילי מדי

השמים הם הגבול חשוב בשלבים של תחושת בטחון לא להיות פזיז מדי ובהחלט זה שואב וממכר והשמים הם הגבול כל עוד מה שעושים מהנה לשניכם חשוב לציין מנסיוני שבאיזשהו שלב יתכן וזה יצור קונפליקט עם הקשר הממוסד שלכם- מקוה שלא