יש! באמת חסרים לי כמה שקלים...
אוי, ספרים.
לפני יומיים הבנתי שאני לא מסוגלת להתמודד עם כמות הספרים שלי.
היו ברשותי כמה מאות ספרים עד שעברתי לגור לבד אי שם ב- 2007. השארתי את כולם בבית של ההורים שלי.
עם השנים אגרתי עוד ועוד ספרים ומדי פעם כשעברתי דירה הייתי מעבירה ספרים... כן, לבית של ההורים שלי.
ואז חזרתי לכאן לפני פחות מחודשיים, אני, וערמות על גבי ערמות של ספרים.
לפני כמה ימים לא הצלחתי להתמודד יותר (הם באמת עומדים בערמות בחדר, כל המדפים/ארונות/ארגזים/שידות כבר מלאות) והחלטתי למסור ספרים ל"סיפור חוזר".
נרגשת התחלתי בתהליך המיון, הקטגוריות היו:
- אמות אם זה לא יהיה על המדף שלי.
- לעולם לא נוכל להיפרד.
- אם אתן אותו פשוט אקנה עותק חדש ברגע שאראה.
- איך אפשר לוותר על טקסט קאנוני כזה?
- החיים שלי היו נראים כל כך שונה אלמלא הייתי קוראת את הספר הזה.
- אני מניחה שגם אחרים יוכלו להנות מהספר לא פחות ממני.
- מה הספר הזה לעזאזל עושה אצלי?
את כל הקטגוריה האחרונה הנכסתי לסלים, והרשתי לעצמי גם לקחת כמה מהקטגוריה הלפני אחרונה.
מתלהבת ונרגשת ספרתי את הספרים שהכנתי למסירה- 60. זה הכל. 60.
מסרתי אותם אתמול. אני עדיין לא מצליחה להתמודד עם כמות הספרים שיש ברשותי...
ובהחלט יש הרבה must read, כל יום אני חולפת על עוד כותרים וחושבת "בזיון שעוד לא קראתי את זה". אבל כרגע אני עסוקה עם קרח ואש.
