סוכנים יווניים מוסווים...
כתבה:רינה בן-שחר (חוקרת לשון-אין לי שמת מאיפה המאמר הזה לקוח) (אני ערכתי...!) חג החנוכה הוא הזדמנות טובה לבחון כמה מ"כיבושיה" של היוונית בלשוננו. העברית באה במגע עם היוונית בשלוש תקופות עיקריות: 1.מהמאה הרביעית לפני הספירה,עם כיבוש אלכסנדר מוקדון,ועד תקופת הכיבוש הערבי(מאה שביעית לספירה) 2.בתקופת תור הזהב לספרד (בעיקר בין המאות ה-10 ל-14) שבה תורגמו טקסטים מדעיים ופילוסופים מיוונית לעברית 3.התקופה המודרנית,דרך שפות אירופה. בתקופה הראשונה חדרו לעברית מלים רבות מאוד מיוונית:בתקופת המשנה כ-500 מילים,ובתקופת התלמוד כ-3500. ללא מילים רבות שמקורן ביוונית קשה לתאר את העברית,וביניהן: סגנון,סימן,סנדל,אוויר,אמבטיה,בסיס,דוגמה,וילון,דלפק,דרקון, אוכלוסין,אנדרטה,ארנונה,טקס,פזמון,פיוט,קטגור,תריס,נימוס,דפוס,נמל וכן הלאה. אולם חדירה ישירה של מילים משפה לשפה היא רק אחד הגילויים למגעים בין לשונות.השפעת היוונית על העברית פעלה גם בדרכים סמויות ועמוקות יותר. יסודות מהיוונית עוכלו בעברית עד כי לא נודע כי באו אל קירבה.הפעלים הדפיס,ביסס,התריס,התפלמסלדוגמה,נראים עבריים לכל דבר:יש להם שורש בעל שלושה או ארבעה עיצורים והם נטויים בבנייני הפועל העבריים. אבל אלה סוכנים יווניים מוסווים.מקורם בשמות עצם יווניים,שמהם חילצה העברית שורש עברי כביכול-כדרכה לביית מילים לועזיות.אך ביצירת שורשים ממלים יווניות קרה משהו מיוחד.מהו אותו עיצור ס' הבא בסוף הפעלים הללו?העיצור ס' אינו ביוונית חלק אינטגרלי של המלה,אלא חלק מסיומת דקדוקית של שם עצם.בעברית,לעומת זאת,נהפכה התוספת לאבן בניין בשורש עברי חדש. בדקדוק היוונימקבל כל שם עצם סיומת לפי תפקידו במשפטא כנושא,כמושא, או כהרחבה לנושא הפועלי(ADVERB).שיטה דקדוקית,הנקראת שיטת היחסות,קיימת גם בלטינית ובערבית קלאסית(אך בסיומות אחרות). אם שם העצם ממלא תפקיד של נושא במשפט,הסיומת המתווספת לו ביוונית Xוס,כגון:דפוס,טיפוס,פולמוס,,נימוס,בולמוס,קולמוס,דימוס,אפיקורוס, אפוטרופוס,אנדרוגינוס וכו'.(לא לגמרי מדוייק,זה תלוי גם ב"מין"(M,F,N) שם העצם ובמקור שמו לפני שהוכנס למשפט..F) אם שם העצם ממלא תפקיד של הרחבה לנושא הפועלי (תיאור אדוורביאלי) שהסיומת שלו Xים כגון:איסטניס,בטיס,תריס,טכסיס (העברית שאלה מילים אלה בלי לשמור על האבחנה התחבירית) (אותה הערה גם לפה..F) במקרים אחרים,בעיקר כשהמילה היוונית קצרה-כגון תריס,בסיס,דפוס-הפיקה העברית שורש מהמלה,תוך שהיא מצרפת לשורש את הס' של הסיומת הדקדוקית, כעיצור שלישי או רביעי של השורש.כך נוצרו איפוא הפעלים העבריים ביסס,הדפיס,התריס,התפלמס,ומשנכנס "השורש" למערכת הפועל העברית,הוא מקבל "חופש תנועה":משליך מעליו את התנועות של המילה היוונית המקורית שהולידה אותו ועוטה עליו את תנועות הבניינים העבריים לנטיותיהם. מקרה מעניין הוא המילה המוזרה "ליסטים" (שפירושה גנב,גזלן).מילה זו מוצאה יווני,ובסיומת Xיס צורתה "ליסטיס" (כמו טכסיס,בסיס,תריס),מאחר שבכתיב העברי ס' ו-מ' סופית(ם) דומות בצורתן,קראו קוראי העברית את המילה הזרה הזאת בטעות כ"ליסטים",ובצורתה השגויה התאזרחה המלה בעברית.גם ממילה שגויה זו הופק שורש עברי -לסטם,והרי לכם צירופים דוגמת "מלסטם את הכריות" . תהליך שינוי אחר שחל במילים יווניות בחדירתן לעברית קשור דווקא לתחילת המילה.מה המשותף למילים: אצטדיון,אסכולה,אסטרטגיה,אכסניה,אצטבה,אקלים?! כולן פותחות בעיצור א' ההגוי בתנועה כלשהי,כמעין עיצור תנופה פותח,שאינו קיים במילים היווניות המקוריות (והשוו למילים האנגליות המקבילות stadium,school,strategy,climate שגם מוצאן ביוונית).המילים האלה בלי הא' התחילית פותחות בעיצור חסר תנועה (שווא),וכיוון שדוברי העברית בתקופת המשנה לא ידעו להגות צרור עיצורים (רצף עיצורים בלא תנועה ביניהם) בתחילת המילה,הם נזקקו למעין קרש קפיצה פונטי שיפרק את צרור העיצורים התחילי.וגם כאן פעל כוחה היצרני של העברית בבניית שורשים חדשים והטייתם החופשית בבנייני הפועל.העיצור א' שהתווסף למילה היוונית נכנס לשורש שהופק ממנה:לאכלס,לאכסן,להתאקלם... טוב...עד כאן להיום (לא נשאר הרבה) אבל מה דעתכם על חידה קטנה?!(בעצם המשך המאמר יהיה תשובה לשאלה הנשאלה למטה...מוזמנים לנסות...וכמובן להגיב ללא קשר לשאלה..)(כמו שהיא כותבת): ובאשר לפועל העברי "לקלס"-האם פירושו ללעוג או לשבח,ומה ליוונית ולקושיה זו מקווה שאהבתם... יום טוב! אה וחג שמח (לא ממש רלוונטי לחג המוזכר פה אבל בכללי...)
כתבה:רינה בן-שחר (חוקרת לשון-אין לי שמת מאיפה המאמר הזה לקוח) (אני ערכתי...!) חג החנוכה הוא הזדמנות טובה לבחון כמה מ"כיבושיה" של היוונית בלשוננו. העברית באה במגע עם היוונית בשלוש תקופות עיקריות: 1.מהמאה הרביעית לפני הספירה,עם כיבוש אלכסנדר מוקדון,ועד תקופת הכיבוש הערבי(מאה שביעית לספירה) 2.בתקופת תור הזהב לספרד (בעיקר בין המאות ה-10 ל-14) שבה תורגמו טקסטים מדעיים ופילוסופים מיוונית לעברית 3.התקופה המודרנית,דרך שפות אירופה. בתקופה הראשונה חדרו לעברית מלים רבות מאוד מיוונית:בתקופת המשנה כ-500 מילים,ובתקופת התלמוד כ-3500. ללא מילים רבות שמקורן ביוונית קשה לתאר את העברית,וביניהן: סגנון,סימן,סנדל,אוויר,אמבטיה,בסיס,דוגמה,וילון,דלפק,דרקון, אוכלוסין,אנדרטה,ארנונה,טקס,פזמון,פיוט,קטגור,תריס,נימוס,דפוס,נמל וכן הלאה. אולם חדירה ישירה של מילים משפה לשפה היא רק אחד הגילויים למגעים בין לשונות.השפעת היוונית על העברית פעלה גם בדרכים סמויות ועמוקות יותר. יסודות מהיוונית עוכלו בעברית עד כי לא נודע כי באו אל קירבה.הפעלים הדפיס,ביסס,התריס,התפלמסלדוגמה,נראים עבריים לכל דבר:יש להם שורש בעל שלושה או ארבעה עיצורים והם נטויים בבנייני הפועל העבריים. אבל אלה סוכנים יווניים מוסווים.מקורם בשמות עצם יווניים,שמהם חילצה העברית שורש עברי כביכול-כדרכה לביית מילים לועזיות.אך ביצירת שורשים ממלים יווניות קרה משהו מיוחד.מהו אותו עיצור ס' הבא בסוף הפעלים הללו?העיצור ס' אינו ביוונית חלק אינטגרלי של המלה,אלא חלק מסיומת דקדוקית של שם עצם.בעברית,לעומת זאת,נהפכה התוספת לאבן בניין בשורש עברי חדש. בדקדוק היוונימקבל כל שם עצם סיומת לפי תפקידו במשפטא כנושא,כמושא, או כהרחבה לנושא הפועלי(ADVERB).שיטה דקדוקית,הנקראת שיטת היחסות,קיימת גם בלטינית ובערבית קלאסית(אך בסיומות אחרות). אם שם העצם ממלא תפקיד של נושא במשפט,הסיומת המתווספת לו ביוונית Xוס,כגון:דפוס,טיפוס,פולמוס,,נימוס,בולמוס,קולמוס,דימוס,אפיקורוס, אפוטרופוס,אנדרוגינוס וכו'.(לא לגמרי מדוייק,זה תלוי גם ב"מין"(M,F,N) שם העצם ובמקור שמו לפני שהוכנס למשפט..F) אם שם העצם ממלא תפקיד של הרחבה לנושא הפועלי (תיאור אדוורביאלי) שהסיומת שלו Xים כגון:איסטניס,בטיס,תריס,טכסיס (העברית שאלה מילים אלה בלי לשמור על האבחנה התחבירית) (אותה הערה גם לפה..F) במקרים אחרים,בעיקר כשהמילה היוונית קצרה-כגון תריס,בסיס,דפוס-הפיקה העברית שורש מהמלה,תוך שהיא מצרפת לשורש את הס' של הסיומת הדקדוקית, כעיצור שלישי או רביעי של השורש.כך נוצרו איפוא הפעלים העבריים ביסס,הדפיס,התריס,התפלמס,ומשנכנס "השורש" למערכת הפועל העברית,הוא מקבל "חופש תנועה":משליך מעליו את התנועות של המילה היוונית המקורית שהולידה אותו ועוטה עליו את תנועות הבניינים העבריים לנטיותיהם. מקרה מעניין הוא המילה המוזרה "ליסטים" (שפירושה גנב,גזלן).מילה זו מוצאה יווני,ובסיומת Xיס צורתה "ליסטיס" (כמו טכסיס,בסיס,תריס),מאחר שבכתיב העברי ס' ו-מ' סופית(ם) דומות בצורתן,קראו קוראי העברית את המילה הזרה הזאת בטעות כ"ליסטים",ובצורתה השגויה התאזרחה המלה בעברית.גם ממילה שגויה זו הופק שורש עברי -לסטם,והרי לכם צירופים דוגמת "מלסטם את הכריות" . תהליך שינוי אחר שחל במילים יווניות בחדירתן לעברית קשור דווקא לתחילת המילה.מה המשותף למילים: אצטדיון,אסכולה,אסטרטגיה,אכסניה,אצטבה,אקלים?! כולן פותחות בעיצור א' ההגוי בתנועה כלשהי,כמעין עיצור תנופה פותח,שאינו קיים במילים היווניות המקוריות (והשוו למילים האנגליות המקבילות stadium,school,strategy,climate שגם מוצאן ביוונית).המילים האלה בלי הא' התחילית פותחות בעיצור חסר תנועה (שווא),וכיוון שדוברי העברית בתקופת המשנה לא ידעו להגות צרור עיצורים (רצף עיצורים בלא תנועה ביניהם) בתחילת המילה,הם נזקקו למעין קרש קפיצה פונטי שיפרק את צרור העיצורים התחילי.וגם כאן פעל כוחה היצרני של העברית בבניית שורשים חדשים והטייתם החופשית בבנייני הפועל.העיצור א' שהתווסף למילה היוונית נכנס לשורש שהופק ממנה:לאכלס,לאכסן,להתאקלם... טוב...עד כאן להיום (לא נשאר הרבה) אבל מה דעתכם על חידה קטנה?!(בעצם המשך המאמר יהיה תשובה לשאלה הנשאלה למטה...מוזמנים לנסות...וכמובן להגיב ללא קשר לשאלה..)(כמו שהיא כותבת): ובאשר לפועל העברי "לקלס"-האם פירושו ללעוג או לשבח,ומה ליוונית ולקושיה זו מקווה שאהבתם... יום טוב! אה וחג שמח (לא ממש רלוונטי לחג המוזכר פה אבל בכללי...)
