זה אתה.
קטע שכתבתי. כל מגע. כל נשיקה. כל אתה שתכיל בתוכי. פשוט במבט, אנחנו שטים על פני שטח חולי ומסוכן. וכך, מבינים אולי שאלו אינם מים. אין התקדמות בקשר שמנסה לחתור לעבר המחר, אך נשאר בעכשיו התקוע והנצחי שלהם. פה נכנס אפקט הפחד. כל נגיעה שלך הופכת לדיון. כל פחד שלך הופך לנגיעה חוזרת ונושנת. אתה זורק אותי מעבר לגדר. ואתה מתמר לגובה של אלפיים מטרים. מותיר האחרים רק בעננים. מי מבין אותך? אמא ואבא מחבקים את צלך, כי יודעים הם שאליך לא יגיעו. שולחים לך אלף טלגרמים. אנוכי עומד בצד ובוכה. לראות איך הרחקת את כולם. לנשק את אהבתך לשלום. אתה זורק אליי מבט ככדור. אך אינך מבין שאינני יכול להגיע למעלה. חזרת אלינו מגבהים גבהים. אך אף אחד אותך לא חיבק, שכחת שכולם כבר הלכו הרחק הרחק.
קטע שכתבתי. כל מגע. כל נשיקה. כל אתה שתכיל בתוכי. פשוט במבט, אנחנו שטים על פני שטח חולי ומסוכן. וכך, מבינים אולי שאלו אינם מים. אין התקדמות בקשר שמנסה לחתור לעבר המחר, אך נשאר בעכשיו התקוע והנצחי שלהם. פה נכנס אפקט הפחד. כל נגיעה שלך הופכת לדיון. כל פחד שלך הופך לנגיעה חוזרת ונושנת. אתה זורק אותי מעבר לגדר. ואתה מתמר לגובה של אלפיים מטרים. מותיר האחרים רק בעננים. מי מבין אותך? אמא ואבא מחבקים את צלך, כי יודעים הם שאליך לא יגיעו. שולחים לך אלף טלגרמים. אנוכי עומד בצד ובוכה. לראות איך הרחקת את כולם. לנשק את אהבתך לשלום. אתה זורק אליי מבט ככדור. אך אינך מבין שאינני יכול להגיע למעלה. חזרת אלינו מגבהים גבהים. אך אף אחד אותך לא חיבק, שכחת שכולם כבר הלכו הרחק הרחק.
