HouseAtreides
New member
לא ראיתי התייחסות שלו להסכמתה או לאי הסכמתה
מה שראיתי זה "שבויה" ו"צערה". על מה צערה אם היא מסכימה ורוצה?
אין התייחסות להסכמה שלה מהסיבה הפשוטה שהתורה (והרב העוסק בה) לא שמים רצונות של נשים במרכז באופן כללי, אז בפרט כשמדובר בשבויות זו לא באמת שאלה העומדת על הפרק, הסכמת השבויה. השאלה העיקרית העומדת על הפרק מבחינת התורה, כפי שהסביר הרב, היא הנצחון במלחמה, ואם לשם נצחון זכרתני במלחמה זכרתנית, יש צורך למסד אונס זכרתני, אז מבחינת התורה הקדושה - So be it.
מבחינה פמיניסטית השאלה אמורה להיות אחרת: איך ייתכן שהתורה האלוהית ומכאן המושלמת של העם המוסרי בעולם, הקדוש בעולם, הנעלה ביותר ברוחו בעולם והנבחר ביותר בעולם, מכירה בכך שיכול להיות חייל (כאמור, בן העם המוסרי ביותר בעולם) שיעלה בכלל בדעתו לקחת מישהי "בסערת הקרב" רק בגלל העיניים היפות שלה. ואם כבר יש התייחסות כל כך מפורטת, אם השבויה לסבית אז איפה ההתייחסות? אם החייל הומו אז איפה ההתייחסות? להם לא מגיע?
שימי לב: אני לא שואל איך קרה שלא נקבע בתורה עונש עבור חייל שבכלל העלה בדעתו לבצע מעשה כל כך לא הגיוני, לא מוסרי ולא אנושי. אני שואל איך התורה מכירה בכלל בהיתכנות של אפשרות כזו ואף ממסדת אותה.
ציטוט נוסף:
"מהות הדין הייתה לעדן את המצב בעולם המלחמות הברברי שהיה קיים אז, בו כל חייל היה רשאי לעשות בשבויו כרצונו, ומטרת הדין היא למנוע מהחייל לקחת את השבויה לאישה בסערת הקרב. ברור שבימינו שהעולם התקדם למדרגה של מוסריות שבה לא נושאים שבויות, ודאי שאין לקיים דין זה למעשה..."
שימי לב: הבעיה הדתית עם הדין הזה, שמונעת את ביצועו היום, היא לא שאין התחשבות ברצון השבויה ושזה לא פמיניסטי. הבעיה היא שעם ישראל צריך תמיד להיות יותר מוסרי מאויביו ("אור לגויים"), ואם כיום העולם התקדם למצב בו לא עושים מעשים כאלה, אז ודאי שלא ראוי שיהודים יעשו כך. לכן כל ההסבר על הימים הברבריים ההם. אם יבוא יום ויסתבר שישראל נלחמת באוייב שאונס נשים חופשי, ייתכן שתשובת הרב תשתנה.
מה שראיתי זה "שבויה" ו"צערה". על מה צערה אם היא מסכימה ורוצה?
אין התייחסות להסכמה שלה מהסיבה הפשוטה שהתורה (והרב העוסק בה) לא שמים רצונות של נשים במרכז באופן כללי, אז בפרט כשמדובר בשבויות זו לא באמת שאלה העומדת על הפרק, הסכמת השבויה. השאלה העיקרית העומדת על הפרק מבחינת התורה, כפי שהסביר הרב, היא הנצחון במלחמה, ואם לשם נצחון זכרתני במלחמה זכרתנית, יש צורך למסד אונס זכרתני, אז מבחינת התורה הקדושה - So be it.
מבחינה פמיניסטית השאלה אמורה להיות אחרת: איך ייתכן שהתורה האלוהית ומכאן המושלמת של העם המוסרי בעולם, הקדוש בעולם, הנעלה ביותר ברוחו בעולם והנבחר ביותר בעולם, מכירה בכך שיכול להיות חייל (כאמור, בן העם המוסרי ביותר בעולם) שיעלה בכלל בדעתו לקחת מישהי "בסערת הקרב" רק בגלל העיניים היפות שלה. ואם כבר יש התייחסות כל כך מפורטת, אם השבויה לסבית אז איפה ההתייחסות? אם החייל הומו אז איפה ההתייחסות? להם לא מגיע?
שימי לב: אני לא שואל איך קרה שלא נקבע בתורה עונש עבור חייל שבכלל העלה בדעתו לבצע מעשה כל כך לא הגיוני, לא מוסרי ולא אנושי. אני שואל איך התורה מכירה בכלל בהיתכנות של אפשרות כזו ואף ממסדת אותה.
ציטוט נוסף:
"מהות הדין הייתה לעדן את המצב בעולם המלחמות הברברי שהיה קיים אז, בו כל חייל היה רשאי לעשות בשבויו כרצונו, ומטרת הדין היא למנוע מהחייל לקחת את השבויה לאישה בסערת הקרב. ברור שבימינו שהעולם התקדם למדרגה של מוסריות שבה לא נושאים שבויות, ודאי שאין לקיים דין זה למעשה..."
שימי לב: הבעיה הדתית עם הדין הזה, שמונעת את ביצועו היום, היא לא שאין התחשבות ברצון השבויה ושזה לא פמיניסטי. הבעיה היא שעם ישראל צריך תמיד להיות יותר מוסרי מאויביו ("אור לגויים"), ואם כיום העולם התקדם למצב בו לא עושים מעשים כאלה, אז ודאי שלא ראוי שיהודים יעשו כך. לכן כל ההסבר על הימים הברבריים ההם. אם יבוא יום ויסתבר שישראל נלחמת באוייב שאונס נשים חופשי, ייתכן שתשובת הרב תשתנה.