...../images/Emo168.gif
קודם כל, אני מצטער שלא הגבתי בשרשור הקודם. לא ידעתי מה לומר, זה היה נורא קשה בשבילי לחשוב עליכן במצב הזה ונורא תסכל אותי שלא יכולתי למצוא שום דבר לומר באמת שיעזור לכן, אז דחיתי את זה ובסוף בכלל לא הגבתי.
ואם מקודם לא היה לי מה לומר - עכשיו בכלל... אבל החלטתי שחשוב לי להגיב, כדי שתדעו שכן, אני פה. וכן, איכפת לי. אני לא מסוגל לתאר את מה שעובר עליכן כרגע, זה משהו שאני מנסה לחשוב עליו ואני פשוט לא מצליח. אתן לא חייבות להיות חזקות, אתן יכולות להשתחרר, להתפרק, להוציא את זה. ולא רק שאתן לא חייבות, אתן צריכות. תדברו, תכתבו, תציירו, תציפו את הפורום בהודעות - תוציאו את זה, תתמודדו עם זה. אתן בטח יודעות שזה לא יעבור בקלות, או יעבור בכלל - זה משהו שילווה אתכן כל הזמן, אבל גם יחזק אתכן, אני לא יודע אם זה נחמה, אבל תחשבו על זה. אוהב אתכן המון, רוני וגל.
שלא תדעו עוד צער...