זהו לבינתיים...
וככה זה היה: (יש לי מחשב זמני ולא מותקנת בו סינית. עמכם הסליחה) אז מליג'יאנג לקונמינג שהיתה חסרת אירועים (וחסרת גואניין), ובה חיכה לי הכרטיס רכבת לבייג'ינג. החלטתי שאני צריכה לראות את סין בפעם האחרונה (עאלק, כאילו שאני לא אשבר ואחזור עוד שבועיים), ולעשות מסע יבשתי לצורך העניין. מדי פעם אני שוכחת כמה סין גדולה, ואז נזכרת כשמאוחר מדי: למשל אחרי 18 שעות ברכבת כשנארו עוד 22 ואני מתחילה לתהות למה לעזאזל לא ניצלתי את ההמצאה ההיא, אתם יודעים, הדבר הזה שעף. כדי להקל על הפרידה שלי מליג'ינאג, נשלח אחד, תושב העיר לחלוק איתי את אותה רכבת ומסתבר שגם את אותו קרון. מדובר בטיפוס מהסוג החביב על Aמור, חושב שהוא מדבר אנגלית, ושחובותו לשמש כמדריך טיולים/מתרגם: נוסעת מספרת לי ש"וו לאו גונג זאי קונמינג דה גונג" והוא ממהר לתרגם: היא מספרת לך על הבעל שלה" (בחייאת רבאק?) אנחנו עוצרים בגווייאנג, והוא: "המחוז הזה נקרא גוויז'ואו. הוא מאד עני. זאת הבירה שלו" (מזל שאתה פה, כי במקרה לא לקחתי את עותק הלונלי פלאנט שזרקתי לפני שלוש שנים). בהמשך: התחנה הזאת נקראת חואי חואה (והוא יודע! בלי קשר לכך שזה כתוב בגדול על הרציף) ועוד המון פנינים. בסוף היתה לי הברקה. שאלתי אותו אם זאת הפעם הראשונה שהוא מגיע לבייג'ינג (כן) והוא נעלב ועזב לשארית הנסיעה. בייג'ינג היתה מקסימה והרי החדשות: 1. חואו-חאי זאת פשוט ההברקה הגדולה של סין והמילניום בכלל, רק שא יהרסו את האזור הזה 2. כיכר טיאנאנמן התקשטה לכבוד הראשון באוקטובר, לבשה חג ודגם מיניאטורי של הפוטאלה בצד מערב על רקע פסגה מושלגת מקלקר. סמל או-כה-אותנטי לידידות הנצחית בין סין לטיבט. מצד מזרח, לעומת זאת, שמו מלא דשא מלאכותי ואת הדמויות ההן של הטלאטביז של האולימפיאדה (מישהו הבין כבר את הקטע)? 3. מקום ממש מעולה לקניות - טוב השם ברח לי, אבל זה על צ'או-יאנג-מן וואי קצת אחרי הגשר הולכי רגל ולפני הלאנדאו סנטר (אולי שואו-חואה, משו כזה). כמו שוק המשי/פנינים רק הרבה פחות צפוף וקצת יותר זול. 4. חם נורא בארץ בין לבין עברתי את חווית שדה התעופה בטשקנט, לא פחות, אבל זה סיפור אחר. שנה טובה...
וככה זה היה: (יש לי מחשב זמני ולא מותקנת בו סינית. עמכם הסליחה) אז מליג'יאנג לקונמינג שהיתה חסרת אירועים (וחסרת גואניין), ובה חיכה לי הכרטיס רכבת לבייג'ינג. החלטתי שאני צריכה לראות את סין בפעם האחרונה (עאלק, כאילו שאני לא אשבר ואחזור עוד שבועיים), ולעשות מסע יבשתי לצורך העניין. מדי פעם אני שוכחת כמה סין גדולה, ואז נזכרת כשמאוחר מדי: למשל אחרי 18 שעות ברכבת כשנארו עוד 22 ואני מתחילה לתהות למה לעזאזל לא ניצלתי את ההמצאה ההיא, אתם יודעים, הדבר הזה שעף. כדי להקל על הפרידה שלי מליג'ינאג, נשלח אחד, תושב העיר לחלוק איתי את אותה רכבת ומסתבר שגם את אותו קרון. מדובר בטיפוס מהסוג החביב על Aמור, חושב שהוא מדבר אנגלית, ושחובותו לשמש כמדריך טיולים/מתרגם: נוסעת מספרת לי ש"וו לאו גונג זאי קונמינג דה גונג" והוא ממהר לתרגם: היא מספרת לך על הבעל שלה" (בחייאת רבאק?) אנחנו עוצרים בגווייאנג, והוא: "המחוז הזה נקרא גוויז'ואו. הוא מאד עני. זאת הבירה שלו" (מזל שאתה פה, כי במקרה לא לקחתי את עותק הלונלי פלאנט שזרקתי לפני שלוש שנים). בהמשך: התחנה הזאת נקראת חואי חואה (והוא יודע! בלי קשר לכך שזה כתוב בגדול על הרציף) ועוד המון פנינים. בסוף היתה לי הברקה. שאלתי אותו אם זאת הפעם הראשונה שהוא מגיע לבייג'ינג (כן) והוא נעלב ועזב לשארית הנסיעה. בייג'ינג היתה מקסימה והרי החדשות: 1. חואו-חאי זאת פשוט ההברקה הגדולה של סין והמילניום בכלל, רק שא יהרסו את האזור הזה 2. כיכר טיאנאנמן התקשטה לכבוד הראשון באוקטובר, לבשה חג ודגם מיניאטורי של הפוטאלה בצד מערב על רקע פסגה מושלגת מקלקר. סמל או-כה-אותנטי לידידות הנצחית בין סין לטיבט. מצד מזרח, לעומת זאת, שמו מלא דשא מלאכותי ואת הדמויות ההן של הטלאטביז של האולימפיאדה (מישהו הבין כבר את הקטע)? 3. מקום ממש מעולה לקניות - טוב השם ברח לי, אבל זה על צ'או-יאנג-מן וואי קצת אחרי הגשר הולכי רגל ולפני הלאנדאו סנטר (אולי שואו-חואה, משו כזה). כמו שוק המשי/פנינים רק הרבה פחות צפוף וקצת יותר זול. 4. חם נורא בארץ בין לבין עברתי את חווית שדה התעופה בטשקנט, לא פחות, אבל זה סיפור אחר. שנה טובה...
