זהו..חוזרים לשגרה..

[נחמדמדה]

זהו..חוזרים לשגרה..

חוזרים לעבודה לגן ולמטפלת.. המירוץ המטורף של החיים נמשך.. בעלי עכשיו עושה שירות בכבאות..לבד לי.. איך משלימים עם העובדה שיש לי בעל עצמאי עובד כל היום ועוד משלים שירות צבאי? ואל תגידו לי תגידי תודה שיש לך בעל חרוץ.. אני יודעת אתזה לבד וכ"כ גאה בו. הוא לא מחסיר ממני דבר?מהילדים? גם נכון מאוד. אז מה חסר לי??מה? אני כפוית טובה או מה? למה זה כ"כ מכאיב לי למה אני לבד בלילות?לבד עם הילדים בגן החיות?לבד אוכלת את ארוחת הערב? אני צריכה להשלים עם זה שבעלי הוא איש חוץ.היפראקטיבי משהו. אין לו "תחת" לשבת לדבר איתי. הילד שואל על אבא כל פעם לפני השינה.. וזה כואב. אני ניסיתי לומר לו שיפחית שעות-הרי הוא עצמאי.. אבל הוא מכור. מכור לעבודה. וזה קשה. אתם לא יודעים עד כמה הבדידות הזאת קשה.

 

[seeyou]

להגיד לך שאת צודקת יעשה אותך מאושרת יותר?

הבדידות שאת מתארת זה דבר רע אבל זה יהיה עוד יותר רע אם תנסי לפתור את הבעיה של הבדידות בעזרת ידיד

נפש שתפגשי באינטרנט. ישנם הרבה "זאבים" שמחפשים נשים כמות "לתמוך"

Life consists not in holding good cards but in playing those you hold well. Josh Billings יוסי

 

[czar]

חזרת מוקדם מהמצופה...מה?!

אלא שלפחות עכשו את קצת יותר מאוזנת/מבוגרת וזה יופי. כן אגיד לך שכל הכבוד לו שהוא: א - עובד קשה ב - עוד יותר על שהוא משלים שירות צבאי....כל הכבוד זה מראה על אופי אבל עדיין, את צריכה קצת ללחוץ שיהיה אתכם בבית יותר ולא, אני לא אגיד לך למצוא חבר ברשת, וזה חשוב שתספרי מה שהחסרת עד כה לספר, זה ייתן נופך שונה לגמרי לסיפור המתגלגל שלך.

 

[נחמדמדה]

לא יודעת

ללחוץ בעדינות.. וזאת הבעיה.. זה כ"כ קשה לי עד שאני מתפרצת בכל פעם שהנושא עולה. אני מרגישה בתחתית סולם העדיפויות שלו. מרגישה שהוא חופשי ומגשים חלומות ואני לא. אז נכון שיש לי ילדים וזאת אחריותי וזה המצב... אבל.. לפחות שיעריך שיראה אתזה..שיגיד שגם לו קשה .. כל החופש התחננתי שנצא לטיול משפחתי.. כ"כ קשה לעזוב לכמה שעות את העבודה? הרי בשביל דברים אחרים הוא תמיד מוצא זמן..

 

[מריוס זכריה]

נשמע שאת מאוד ממורמרת... וזה לא ממש עוזר למצב

את זכאית להרגיש פגועה וגם להגיד לו את זה כמה שאת רוצה. אבל זה לא יקרב אותך אל המטרה, אלא רק אל הגט. אם את מנגנת לו על רגיש האשמה, את רק מרחיקה אותו עוד יותר! אף אחד לא רוצה להיות עם אישה או גבר שעושה עצמו מסכן וקורבן. את צריכה לבחור בין תחושת הצדק הפגוע שלך לבין אפשרות לזוגיות טובה. לא תוכלי להיות גם האישה הפגועה וגם בזוגיות טובה. הוא עושה מה שהוא עושה. כל השאר זה פרשנות שלך שנובעת מבחירה שלך.

 

[נומלה]

את מחכה לו שיעשה דברים

למה? את רוצה חופשה? תארגני אותה. מקסימום יהיה בלעדיו. להתחנן? למה? עיזבי את סולם העדיפויות שלו ותתחילי להיות בראש סולם העדיפויות שלך. אל תבני עליו קחי ביביסיטר. לא תזכי לשום תודה על ההקרבות שאת עושה. מה שלא תקחי לא יהיה. אל תחכי לו שיוציא אותך שיתן לך שיעשה למענך שיעריך את ההקרבה. קחי לעצמך זמן ועשי מה שאת רוצה. אולי יש סיכוי שאז הוא יבחין שאפשר בלעדיו ויתאשת. אם לא בכל מקרה את חיית את חייך ולא רק חיכית להם שמישהו אחר יתחיל אותם בשבילך.

 

[מריוס זכריה]

את צודקת

הבדידות קשה, ומגיע לך בן זוג שהוא גם חבר. אין לי עצה טובה יותר מזה שתבקשי ממנו יפה, מדי פעם, להיות אתך יותר. אל תהפכי את זה לריב. זה לא ילך בכח. וברור שלא חברים באינטרנט. כאילו דה? מאיפה הוצאתם את זה, חברים?

 

[נחמדמדה]

ידיד באינטרנט???

מאז שהתחתנו בעלי המון מחוץ לבית ולעולם לא עלה בדעתי לחפש "ידידים" בנט... השאלה היא איך מסבירים לאדם שלא גדל במשפחה רגילה כמה הנוכחות שלו חשובה לי ולילדים? שכסף זה אמנם חשוב אבל לא מספיק??

 

[מריוס זכריה]

הבעיה היא לא איך מסבירים, אלא איך משכנעים

והנקודה היא שקל להסביר. וגם קל להבין. אבל מזה שהוא יבין לא נובע שהוא בהכרח יסכים! אז קל להסביר, וקשה לשכנע. זאת האמת. הוא אדם ריבוני. הדבר הכי חיובי שאני יכול לחשוב עליו הוא (1) לשמור על יחסים טובים איתו - לא לקלקל הכל (2) לדבר על ליבו לא ברגשי אשמה, אלא בטוב, ברגעי קירבה שלכם. יש כאלו ישגידו לך להעמיד לו אולטימטום. אני לא מאמין בזה. אני חושב שברגע שנכנסים למאבק כח (ואולטימטום הוא שימוש בכח), הנזק גדול והדרך חזרה לקירבה ארוכה הרבה יותר. עדיף שלר תגיעי לשם. ברור שאם יגיעו מים עד נפש ולא יהיה לך יותר שווה להיות בקשר הזה ככה, זה יהיה סיפור אחר. אבל לא נראה לי שכרגע זה מצבך. עדיין לא.

 

[קינמווון]

לא קל.. וגם לא סוף העולם

חברות ? תחביבים? אני הלכתי לסדנא שממנה יצאה האומנית שבי... היום אני עובדת בשתי עבודות..

גם בעלי וורקוהוליק, רק שלי זה מרגיש הרבה פחות עכשיו מפני שיש לי סיפוק עצום מהיצירה שלי.

 

[נחמדמדה]

וורקוהוליק..אהבתי הגדרה נכונה..

יש לי חברות..תחביבים.. אבל גם יש לי 2 ילדים קטנים.. וזה לא קשור ללקחת בייבי סיטר ולצאת..אני עושה דברים שאני אוהבת.. אבל זה לא מפצה. זו הרגשה של לבד מדי. יש לבד בריא..מרחק בריא.. שכמובן אחרי זה נפגשים מדברים..בסוף היום..בסוף שבוע.. אבל אין לי אפילו את המינימום.. ותאמיני לי שאני לא מגזימה. בבית הוא עיף וחסר סבלנות ובסופש הוא ישן.. קשה לי להסביר את הקושי..זה פשוט חסר לי והעשרת הנפש לא תעזור.. אני צריכה את הבסיס של קשר אישי הידברות..שיתוף..יציאות..להנות..זמן איכות.. אל תשכחו שאני צעירה מאוד וגם ככה קשה להסתגל למצב של ילדים בית ומשפחה..

 

[נומלה]

אולי תשאלי את עצמך

מה הקשר עם הגבר הזה נותן לך? הקושי שלך מאוד ברור. מה שלא ברור הוא בשביל מה את צריכה אותו בבית? מה הוא מקבל כן ברור לי. מה את מקבלת לא ברור לי.

 

[נחמדמדה]

נומלה..

את שואלת שאלות קשות מידי.. תראי.. אני התאהבתי בגבר הזה מגיל מאוד צעיר. זה התחיל כאהבת נעורים והמשיך לאיפה שאנו עכשיו.. אני אוהבת אותו מאוד.. יש ביננו אהבה מיוחדת כזאת עברנו המון ביחד.. תמיד ידעתי שיש לו בעיות בתקשורת והאמנתי שנעבוד על זה.. אבל עכשיו זה רק מחמיר.. מה אני כן מקבלת? סקס נהדר.. גבר שדואג כלכלית לבית ולילדים... מעבר לזה-לא כ"כ הרבה.. עכשיו לי מאוד חשוב הקשר הנפשי..החברות..הבנה..תקשורת בין אישית.. מתחילה לפחד שזה לא יהיה עולם ומנסה לבין למה..

 

[נומלה]

אז זה מה שיש

ועכשיו שאלה אחרונה: האם זה מספיק? אם כן, טוב. אם לא, עליך לעשות דברים כדי למצוא חברות הבנה קשר נפשי. זה לא חייב בהכרח להיות עם אותו אדם שאיתו יש לך סקס נהדר והמפרנס את ילדייך.

 

[rama1]

שלחתי לך מסר....

כ"כ מבינה אותך... גם אני לבד כל הזמן ומה יוצא לי מזה?? אפילו לא סקס נהדר כמו שכתבת וגם לא פרנסה מהשמיים (בעיות כלכליות רציניות) באמת נקודה למחשבה