זהו זה. זה קרה...
- פותח הנושא סבבב
- פורסם בתאריך
זו הרגשה סופר טבעית../images/Emo24.gif
גם לסטרייטיים ובטח להומואים הייתי בהצגה על הרווקיה הירושלמית ויש קטע מצחיק בהצגה בו החבר'ה מקבלים הודעה שחבר שלהם התארס קטע ענק
זה טבעי לקנא. וטבעי קצת להלחץ אבל מסלול החיים שלנו אחר ולמרות הקושי הקב"ה קבע לנו דרך אלטרנטיבית לכן אני משתדל לא להשוות את עצמי לחברים הסטרייטים, למרות שגם לחלק סטרייטים יש בעיה של רווקות...
גם לסטרייטיים ובטח להומואים הייתי בהצגה על הרווקיה הירושלמית ויש קטע מצחיק בהצגה בו החבר'ה מקבלים הודעה שחבר שלהם התארס קטע ענק
מבין ללבך ../images/Emo10.gif
ככה זה העולם....אין מה לעשות קטנו מלהבין את דרכי האל יודע מה עובר חודש שעבר ידידה שלי התחתנה וחודש הבא חבר טוב של מתחתן זה כואב נכון אבל אין מה לעשות אור לתת לכאב הזה לשלוט בנו חתימה טובה לכולם (סבא שלי ז"ל היה תמיד אומר שגמר חתימה טובה אומרים רק בליל הושענא רבא ועד אז יש לומר חתימה טובה )
ככה זה העולם....אין מה לעשות קטנו מלהבין את דרכי האל יודע מה עובר חודש שעבר ידידה שלי התחתנה וחודש הבא חבר טוב של מתחתן זה כואב נכון אבל אין מה לעשות אור לתת לכאב הזה לשלוט בנו חתימה טובה לכולם (סבא שלי ז"ל היה תמיד אומר שגמר חתימה טובה אומרים רק בליל הושענא רבא ועד אז יש לומר חתימה טובה )
הנמר הסקסי
New member
אני מבין אותך אבל ...
אתה גם יכול להתחתן עם גבר כמובן
גמר חתימה טובה לך ולכל שאר חבריי הפורום.
אתה גם יכול להתחתן עם גבר כמובן
להיות האחרון
סבבב יקר תחושתך היא אכן קשה ואני מכיר אותה גם אישית. קשה ועצוב להרגיש שנשארת לבד, לשאול את עצמך "ומה איתי?" ולצפות אל העתיד הלא בטוח. הקושי הוא אכן טבעי, אך אין זה הופך אותו לפחות קשה. אני לא מאמין בלברוח מהקשיים או להדחיק, אז עשית נכון שכתבת ושיתפת. אגיד לך מה עוזר לי מאד להתמודד עם נישואי חבריי הסטרייטים. היום אני שמח בהם מכל הלב ללא טיפה עצבות. ייתכן שהדבר יהיה לך ולאחרים לעזר. דבר ראשון- לאחר שהבנתי מהי נטייתי המינית, עברתי תהליך של השלמה איתה שכלל הליך של אבל. אבל אמיתי על משפחה שלא תהיה לי. היה לי חלום הטרוסקסואלי נפלא על בית כשר ונאמן בישראל. החלום הזה נגוז ואיננו עוד. ישבתי עליו שבעה ושלושים ואמרתי עליו קדיש. עשיתי זאת לא כי לא הייתי שלם עם נטייתי, אלא דווקא כי כן הייתי שלם איתה עד הסוף. ועברתי את האבל הגדול והכואב הזה, את התייפחויות הבכי והכאב, כדי לעבור אותן פעם אחת ולסיים ולא לחוות את זה במנות קטנות כל פעם מחדש. אך טבעו של האבל שהוא מסתיים. קמתי מהשבעה, שטפתי את פניי, התגלחתי ואני ממשיך לחיות ולבנות חלום אחר. אני לא מתעצב היום על חברים שמתחתנים כי אני יודע שדרכם אינה דרכי. ולי יש דרך אחרת בה אמצא את מזלי ואהבתי. שנית, נעזרתי מאד במאמר נפלא בספר החסידות החשוב "מי השילוח" מאת רבי מרדכי יוסף ליינר מאיזביצה. זהו ספר חסידות מאד עמוק, מיוחד ונועז בצורה יוצאת מן הכלל. במאמר לפרשת "מצורע" בחלק א' כותב הרבי מאיזביצה על 3 מידות של נדיבות. המידה האחת היא לשמוח כשמשהו מגיע לך ולחברים שלך. המידה הגבוהה ממנה היא לשמוח גם כשלחבר שלך הגיע יותר ממה שהגיע לך. והמידה הגבוהה ביותר היא לשמוח כשלחברך הגיע משהו, גם אם לך עצמך לא הגיע דבר מהברכה הזו ועל המידה הזו נאמר הפסוק במשלי "וטוב עין הוא יבורך". כאן אדם שמח רק מזה שלחבר שלו טוב , תוך זניחה גמורה של צרכיו האישיים. זו מידה גבוהה מאד ואני מודה היום להשם שזיקה אותי ביכולת כל כך גבוהה לשמוח בשמחתם של חבריי. את היכולת הזו אני מאחל לכולנו לחוות. יהי רצון שבשנה הקרובה נשמח בשמחת חברנו ורק שמחה תמלא לנו את הלב זאב
סבבב יקר תחושתך היא אכן קשה ואני מכיר אותה גם אישית. קשה ועצוב להרגיש שנשארת לבד, לשאול את עצמך "ומה איתי?" ולצפות אל העתיד הלא בטוח. הקושי הוא אכן טבעי, אך אין זה הופך אותו לפחות קשה. אני לא מאמין בלברוח מהקשיים או להדחיק, אז עשית נכון שכתבת ושיתפת. אגיד לך מה עוזר לי מאד להתמודד עם נישואי חבריי הסטרייטים. היום אני שמח בהם מכל הלב ללא טיפה עצבות. ייתכן שהדבר יהיה לך ולאחרים לעזר. דבר ראשון- לאחר שהבנתי מהי נטייתי המינית, עברתי תהליך של השלמה איתה שכלל הליך של אבל. אבל אמיתי על משפחה שלא תהיה לי. היה לי חלום הטרוסקסואלי נפלא על בית כשר ונאמן בישראל. החלום הזה נגוז ואיננו עוד. ישבתי עליו שבעה ושלושים ואמרתי עליו קדיש. עשיתי זאת לא כי לא הייתי שלם עם נטייתי, אלא דווקא כי כן הייתי שלם איתה עד הסוף. ועברתי את האבל הגדול והכואב הזה, את התייפחויות הבכי והכאב, כדי לעבור אותן פעם אחת ולסיים ולא לחוות את זה במנות קטנות כל פעם מחדש. אך טבעו של האבל שהוא מסתיים. קמתי מהשבעה, שטפתי את פניי, התגלחתי ואני ממשיך לחיות ולבנות חלום אחר. אני לא מתעצב היום על חברים שמתחתנים כי אני יודע שדרכם אינה דרכי. ולי יש דרך אחרת בה אמצא את מזלי ואהבתי. שנית, נעזרתי מאד במאמר נפלא בספר החסידות החשוב "מי השילוח" מאת רבי מרדכי יוסף ליינר מאיזביצה. זהו ספר חסידות מאד עמוק, מיוחד ונועז בצורה יוצאת מן הכלל. במאמר לפרשת "מצורע" בחלק א' כותב הרבי מאיזביצה על 3 מידות של נדיבות. המידה האחת היא לשמוח כשמשהו מגיע לך ולחברים שלך. המידה הגבוהה ממנה היא לשמוח גם כשלחבר שלך הגיע יותר ממה שהגיע לך. והמידה הגבוהה ביותר היא לשמוח כשלחברך הגיע משהו, גם אם לך עצמך לא הגיע דבר מהברכה הזו ועל המידה הזו נאמר הפסוק במשלי "וטוב עין הוא יבורך". כאן אדם שמח רק מזה שלחבר שלו טוב , תוך זניחה גמורה של צרכיו האישיים. זו מידה גבוהה מאד ואני מודה היום להשם שזיקה אותי ביכולת כל כך גבוהה לשמוח בשמחתם של חבריי. את היכולת הזו אני מאחל לכולנו לחוות. יהי רצון שבשנה הקרובה נשמח בשמחת חברנו ורק שמחה תמלא לנו את הלב זאב
קשקוש בלבוש המקורי
New member
תראה איזו אהדה!
לאחר כל כך הרבה תגובות אוהדות כבר לא נשאר לי מה לכתוב. אני מצטרף לכל המגיבים ומאחל לך חיים ארוכים, גם אם יהיו שונים מאלה של חבריך. כל אחד מאיתנו איננו נופל ממך בתכונה זאת. גמר חתימה טובה גם לך, ושתראה הרבה אושר, שיהווה עבורך פיצוי על אובדן חיי המשפחה האמיתית בחיים. חוץ מזה אל תאמין לדברי מנסון, כי רק מתוך צניעותו הוא העז להעלות על דל שפתיו את המחשבה, שאני טוב ממנו. אין כמו מנסון!
לאחר כל כך הרבה תגובות אוהדות כבר לא נשאר לי מה לכתוב. אני מצטרף לכל המגיבים ומאחל לך חיים ארוכים, גם אם יהיו שונים מאלה של חבריך. כל אחד מאיתנו איננו נופל ממך בתכונה זאת. גמר חתימה טובה גם לך, ושתראה הרבה אושר, שיהווה עבורך פיצוי על אובדן חיי המשפחה האמיתית בחיים. חוץ מזה אל תאמין לדברי מנסון, כי רק מתוך צניעותו הוא העז להעלות על דל שפתיו את המחשבה, שאני טוב ממנו. אין כמו מנסון!
קשקוש בלבוש המקורי
New member
חברים כל ישראל
טוהר יקירי! אין לי ספק, שכוונתך טהורה ודברך אמת וצדק. עם זאת אני תוהה, שמא באמת אנו, משתתפי הפורום והמפגשים של אסף, חברים באמת.זאת אומרת: דבריו של סבבב ראוים בהחלט לחשיבה מעמיקה. החברים האמיתיים שלי הם אנשים נשואים - אבות לילדים וסבים לנכדים. ב"ה לא חסרות מפעם לפעם הזמנות לחתונה פה ולבר מצווה שם אבל... אלה אינן הזמנות של חברים אלא של אנשים, שנמצאים איתי בקשרים עסקיים. אומנם מצד אחד אני נהנה מאוד להשתתף בפורום ולהחליף דעות, אבל איפה החברות? נכון, שכולנו בעלי גילאים שונים בהפרשים ניכרים, אבל אנו בני קהילה אחת. לא?! מדוע סבבב בן ה- 26 צריך להרגיש עצמו "קשיש" בה בשעה, שתרומתו לפורום לא תסולא בפז? ראה! תגובתי לדבריו הייתה הסכמה עם כל הדעות מימין ומשמאל. כולם צודקים פה. רק למה להסתפק במילות הרגעה ונחמה? האם אלו יכולות לשנות את המציאות? אינני רוצה לדבר על עצמי ועל "קשישותי" (לא קשקשותי...). גם אני אינני היחיד בגילי. כולנו פה מתגברים ונשארים כמעט ללא חברה. עכשיו אני מצפה מ dkey או מתל אביבי, שחזר אלינו לאחרונה, שיגיבו כדרכם: "תלמדו מאיתנו! תמצאו בן-זוג, תתחתנו איתו ו... הופ! כל הבעיות נפתרו. הלוואי היה זה כך. לא כל מה שמתאים לתל אביבי ול dkey יכול להתאים גם לנו אבל לו היינו חכמים יותר, היינו מצרפים את שניהם לחבורה שלנו לא רק באופן וירטואלי אלא גם באופן אישי. המפגשים של אסף יהיו מעניינים הרבה יותר, אם לאחריהם נוכל להחליף גם כמה מילות נימוס איש את רעהו ולהעניק חיבוק חם נוסף על הברכות לשנה טובה ולחג שמח או לכבוד יום ההולדת של אחד החברים, וכדי שלא אחטא, כל מה שנכתב פה מכוון בהחלט גם כלפי המין הנשי, שבינינו. בקיצור: סבבב לא צריך להתייאש. בהחלט יש לו המון תומכים וחברים כאן בפורום (מנסון לבדו שקול כנגד כולם...) ואילו אנו לא צריכים לחיות באשליות, כאילו אנו מגובשים ונאמנים איש לרעהו ללא גבול. זה הזמן "להרים את הכפפה" ולבטל את המושג "קול קורא במדבר" ובמקומו לפרש את הפסוק כפשוטו: "קול קורא: במדבר פנו דרך ה'"! (= פנו דרך ה' במדבר!). גמר חתימה טובה לך ולכולם והלוואי, שבאמת נזכה להגשים את משאלות ליבנו לטובה ולקיים את מה שקראנו באחת ההפטרות האחרונות של שנת תשס"ז: "איש את רעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק".
טוהר יקירי! אין לי ספק, שכוונתך טהורה ודברך אמת וצדק. עם זאת אני תוהה, שמא באמת אנו, משתתפי הפורום והמפגשים של אסף, חברים באמת.זאת אומרת: דבריו של סבבב ראוים בהחלט לחשיבה מעמיקה. החברים האמיתיים שלי הם אנשים נשואים - אבות לילדים וסבים לנכדים. ב"ה לא חסרות מפעם לפעם הזמנות לחתונה פה ולבר מצווה שם אבל... אלה אינן הזמנות של חברים אלא של אנשים, שנמצאים איתי בקשרים עסקיים. אומנם מצד אחד אני נהנה מאוד להשתתף בפורום ולהחליף דעות, אבל איפה החברות? נכון, שכולנו בעלי גילאים שונים בהפרשים ניכרים, אבל אנו בני קהילה אחת. לא?! מדוע סבבב בן ה- 26 צריך להרגיש עצמו "קשיש" בה בשעה, שתרומתו לפורום לא תסולא בפז? ראה! תגובתי לדבריו הייתה הסכמה עם כל הדעות מימין ומשמאל. כולם צודקים פה. רק למה להסתפק במילות הרגעה ונחמה? האם אלו יכולות לשנות את המציאות? אינני רוצה לדבר על עצמי ועל "קשישותי" (לא קשקשותי...). גם אני אינני היחיד בגילי. כולנו פה מתגברים ונשארים כמעט ללא חברה. עכשיו אני מצפה מ dkey או מתל אביבי, שחזר אלינו לאחרונה, שיגיבו כדרכם: "תלמדו מאיתנו! תמצאו בן-זוג, תתחתנו איתו ו... הופ! כל הבעיות נפתרו. הלוואי היה זה כך. לא כל מה שמתאים לתל אביבי ול dkey יכול להתאים גם לנו אבל לו היינו חכמים יותר, היינו מצרפים את שניהם לחבורה שלנו לא רק באופן וירטואלי אלא גם באופן אישי. המפגשים של אסף יהיו מעניינים הרבה יותר, אם לאחריהם נוכל להחליף גם כמה מילות נימוס איש את רעהו ולהעניק חיבוק חם נוסף על הברכות לשנה טובה ולחג שמח או לכבוד יום ההולדת של אחד החברים, וכדי שלא אחטא, כל מה שנכתב פה מכוון בהחלט גם כלפי המין הנשי, שבינינו. בקיצור: סבבב לא צריך להתייאש. בהחלט יש לו המון תומכים וחברים כאן בפורום (מנסון לבדו שקול כנגד כולם...) ואילו אנו לא צריכים לחיות באשליות, כאילו אנו מגובשים ונאמנים איש לרעהו ללא גבול. זה הזמן "להרים את הכפפה" ולבטל את המושג "קול קורא במדבר" ובמקומו לפרש את הפסוק כפשוטו: "קול קורא: במדבר פנו דרך ה'"! (= פנו דרך ה' במדבר!). גמר חתימה טובה לך ולכולם והלוואי, שבאמת נזכה להגשים את משאלות ליבנו לטובה ולקיים את מה שקראנו באחת ההפטרות האחרונות של שנת תשס"ז: "איש את רעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק".
תגובה
קשקושון היקר אכן לא כל "שוכני הפורום" הם "חברים באמת" שלי. אני שמח על כתיבתו של כל אחד ואוהב לקרוא ולהגיב לכל אך אני לא חושב במונח כולל של "חברים" על כל מי שכותב כאן, במיוחד מי שמעולם לא יצא לי לפגוש במציאות. כך שלפחות בנקודה הזו אני לא "חי באשליות",כהגדרתך, וחושב/מקווה שגם אחרים לא כך המצב לגבי סבבב אני בהחלט מחשיב אותו [וכמדומני שהוא יודע זאת] כחלק משלל מעגלי החברים שיש לי והעובדה ששמירת הקשר היא באמצעים מינוריים ואולי תעלה תימה על הגדרה שכזו, גם היא דווקא מתוך רגשי הידידות ו[לכן]כבוד לרצונו ,כמו של אנשים נוספים, ל"SPACE". לגבי מפגשים- דעתי היא שלא צריך כל הזמן לחכות ליחצ"נים שיעשו את העבודה וגם אפשר "קצת" ספונטניות כמו שקיים בפורומים אחרים- מקפיצים יום שעה מקום ומאשרים... ואם כבר "הרמות כפפה" אז...נאה דורש...
קשקושון היקר אכן לא כל "שוכני הפורום" הם "חברים באמת" שלי. אני שמח על כתיבתו של כל אחד ואוהב לקרוא ולהגיב לכל אך אני לא חושב במונח כולל של "חברים" על כל מי שכותב כאן, במיוחד מי שמעולם לא יצא לי לפגוש במציאות. כך שלפחות בנקודה הזו אני לא "חי באשליות",כהגדרתך, וחושב/מקווה שגם אחרים לא כך המצב לגבי סבבב אני בהחלט מחשיב אותו [וכמדומני שהוא יודע זאת] כחלק משלל מעגלי החברים שיש לי והעובדה ששמירת הקשר היא באמצעים מינוריים ואולי תעלה תימה על הגדרה שכזו, גם היא דווקא מתוך רגשי הידידות ו[לכן]כבוד לרצונו ,כמו של אנשים נוספים, ל"SPACE". לגבי מפגשים- דעתי היא שלא צריך כל הזמן לחכות ליחצ"נים שיעשו את העבודה וגם אפשר "קצת" ספונטניות כמו שקיים בפורומים אחרים- מקפיצים יום שעה מקום ומאשרים... ואם כבר "הרמות כפפה" אז...נאה דורש...
קשקוש בלבוש המקורי
New member
מקבל את כל דבריך
ו... אני מצפה לאורח הראשון, שיסור אליי לסוכתי. כבר הבעתי זאת מספר פעמים מע"ג פורום זה אולם איש טרם פנה אליי. אז "נאה דורש נאה מקיים" - גם אתה וגם סבבב מוזמנים להתקשר אליי טלפונית (אפשר לקבל את המספר אצל אסף זהבי או במסר אישי) ושניכם (וגם שאר גולשי הפורום) יהיו אצלי אורחים מכובדים וחשובים מבלי שהדבר ימצא ביטוי בולט בפורום. הן סבבב והן גולשים אחרים יודעים היטב, שבשעת הצורך אני מנהל לא אחת שיח שקט וצנוע, שתוכנו איננו מפורסם בפורום, ואני שמח לכל שיתוף פעולה. שתהיה לך גמר חתלימה טובה ו... סליחה (גם ממני הקשיש), אם לא נהגתי בך בכבוד הראוי, כי אני בטוח, שאתה ראוי לכך. כמובן תודה נרגשת על כל העונג, שהיה לי בקריאת מאמריך ודברי התורה שלך, בתקווה להמשך פורה ומהנה.
ו... אני מצפה לאורח הראשון, שיסור אליי לסוכתי. כבר הבעתי זאת מספר פעמים מע"ג פורום זה אולם איש טרם פנה אליי. אז "נאה דורש נאה מקיים" - גם אתה וגם סבבב מוזמנים להתקשר אליי טלפונית (אפשר לקבל את המספר אצל אסף זהבי או במסר אישי) ושניכם (וגם שאר גולשי הפורום) יהיו אצלי אורחים מכובדים וחשובים מבלי שהדבר ימצא ביטוי בולט בפורום. הן סבבב והן גולשים אחרים יודעים היטב, שבשעת הצורך אני מנהל לא אחת שיח שקט וצנוע, שתוכנו איננו מפורסם בפורום, ואני שמח לכל שיתוף פעולה. שתהיה לך גמר חתלימה טובה ו... סליחה (גם ממני הקשיש), אם לא נהגתי בך בכבוד הראוי, כי אני בטוח, שאתה ראוי לכך. כמובן תודה נרגשת על כל העונג, שהיה לי בקריאת מאמריך ודברי התורה שלך, בתקווה להמשך פורה ומהנה.
הדברים אכן צרמו לי...
אך טרם מצאתי זמן להגיב, אז אגיב עכשיו לגבי סוגיית החברים שהעלת. אמנם חלק מחברי-הפורום הם חברים וירטואליים בשבילי ולא מעבר לכך - אך הם בהחלט יועצים, דואגים ותומכים לא פחות מחברים קרובים. יתרה מזאת, חלק לא קטן מחברי הפורום הפכו להיות חברים אמיתיים, מי יותר ומי פחות, וחלקם אף לחברים קרובים עד מאוד - חברי נפש. כך שיש כאן מכל הסוגים, וכן - הפורום ובעיקר המפגשים שמארגן אסף בסיוע תמידי של טוהר - מביאים גם לידי חברויות אמיתיות. גמר חתימה טובה.
אך טרם מצאתי זמן להגיב, אז אגיב עכשיו לגבי סוגיית החברים שהעלת. אמנם חלק מחברי-הפורום הם חברים וירטואליים בשבילי ולא מעבר לכך - אך הם בהחלט יועצים, דואגים ותומכים לא פחות מחברים קרובים. יתרה מזאת, חלק לא קטן מחברי הפורום הפכו להיות חברים אמיתיים, מי יותר ומי פחות, וחלקם אף לחברים קרובים עד מאוד - חברי נפש. כך שיש כאן מכל הסוגים, וכן - הפורום ובעיקר המפגשים שמארגן אסף בסיוע תמידי של טוהר - מביאים גם לידי חברויות אמיתיות. גמר חתימה טובה.
קשקוש בלבוש המקורי
New member
חברים אמיתיים
סבבב היקר לי מאוד! מאז ומתמיד ראיתי בדבריך "דברי חכמים" ונדירים המקרים, שבהם חלקתי עליך. אני שמח לקרוא את דבריך ומאחל לך, שתמצא חברים אמיתיים באמת. אומנם מטבע הדברים לא כל אחד מוכן להיחשף בפורום מעין זה או בפורום כלשהו אולם אתה היודע היטב, שדלתי פתוחה לכל אדם - צעיר ומבוגר כאחד, על אף שאינני רואה עצמי יועץ לשום דבר. לכל היותר אני יכול לשמש כחבר לכל אחד, ולפער הגילים אומר, שאינני מצפה ממישהו "להתחתן" איתי, ובעצם אינני רואה עצמי כלל מועמד ל"נישואין" מהסוג, שאינני תומך בו. בתגובתי לטוהר הזכרתי גם אותך. עד היום זכיתי לפגושך פעם אחת בלבד, למרות שרציתי לראותך יותר. רצונך הוא כבודך ולכן אני מכבד אותו ללא תנאי אולם אם תחליט לצרף אותי לרשימת אנשי הקשר האישיים שלך, מובטח לך עד חצי המלכות (משהו צריך להישאר גם עבורי. לא?:!) גמר חתימה טובה ואף אני הקטן חייב להתנצל, אם חרגתי אי פעם מכללי הפורום בתום לב. עם זאת אני רואה את ניהולך א6ת הפורום ניהול למופת ושמח על כך מאוד.
סבבב היקר לי מאוד! מאז ומתמיד ראיתי בדבריך "דברי חכמים" ונדירים המקרים, שבהם חלקתי עליך. אני שמח לקרוא את דבריך ומאחל לך, שתמצא חברים אמיתיים באמת. אומנם מטבע הדברים לא כל אחד מוכן להיחשף בפורום מעין זה או בפורום כלשהו אולם אתה היודע היטב, שדלתי פתוחה לכל אדם - צעיר ומבוגר כאחד, על אף שאינני רואה עצמי יועץ לשום דבר. לכל היותר אני יכול לשמש כחבר לכל אחד, ולפער הגילים אומר, שאינני מצפה ממישהו "להתחתן" איתי, ובעצם אינני רואה עצמי כלל מועמד ל"נישואין" מהסוג, שאינני תומך בו. בתגובתי לטוהר הזכרתי גם אותך. עד היום זכיתי לפגושך פעם אחת בלבד, למרות שרציתי לראותך יותר. רצונך הוא כבודך ולכן אני מכבד אותו ללא תנאי אולם אם תחליט לצרף אותי לרשימת אנשי הקשר האישיים שלך, מובטח לך עד חצי המלכות (משהו צריך להישאר גם עבורי. לא?:!) גמר חתימה טובה ואף אני הקטן חייב להתנצל, אם חרגתי אי פעם מכללי הפורום בתום לב. עם זאת אני רואה את ניהולך א6ת הפורום ניהול למופת ושמח על כך מאוד.
הכל עניין של חינוך
חונכת שזה ארוע מעציב אבל האומנם זה כך? לו היית זוכה בחינוך אחר שאינו רואה בנטייתך כל פגם, היית מואשר ומאושר עבורם. הרי מה שטוב להם פשוט לא טוב ולא מתאים לך. לא היית חש בכל הפסד. אולי ההיפך, עם חינוך אחר אולי היית מרגיש בר מזל יותר מהם. נזירים למשל זוכים לעמדה בכירה יותר. ראה למשל את היחס לנזירים בודיסטים במקומות כמו בורמה (ע"ע Buddhism in Myanmar בויקיפדיה למשל). אני לא אשכח את ההסבר שנתן לי איש עסקים על המעמד שלו (שהיה רם מאוד) לעומת זה של הנזיר הפשוט שבעיניו הוא הוא בעל המעמד הרם (ובכלל, לראות את הטקס שבו האנשים נותנים לנזירים אוכל כל בוקר). ולנזירים הללו לא תהיה משפחה והם בוחרים להקריב הכל למען הדת (ידוע גם שהנזירות מהווה מפלט להומוסקסואלים רבים...). אני כמובן רואה בכל זה דבר נורא והבל הבלים. אבל אני מביא את זה כדי להראות שהתחושה של אדם לעובדה שלא ינשא יכולה להיות אחרת לגמרי ולזכות לאהדה מהחברה על כך. כמובן שאני מזדהה עם כאבך ועברתי בחיי גם את התחושות האלה. אלא שהיום ברור לי מהו האושר. היכן האמת והיכן ההטעיה.
חונכת שזה ארוע מעציב אבל האומנם זה כך? לו היית זוכה בחינוך אחר שאינו רואה בנטייתך כל פגם, היית מואשר ומאושר עבורם. הרי מה שטוב להם פשוט לא טוב ולא מתאים לך. לא היית חש בכל הפסד. אולי ההיפך, עם חינוך אחר אולי היית מרגיש בר מזל יותר מהם. נזירים למשל זוכים לעמדה בכירה יותר. ראה למשל את היחס לנזירים בודיסטים במקומות כמו בורמה (ע"ע Buddhism in Myanmar בויקיפדיה למשל). אני לא אשכח את ההסבר שנתן לי איש עסקים על המעמד שלו (שהיה רם מאוד) לעומת זה של הנזיר הפשוט שבעיניו הוא הוא בעל המעמד הרם (ובכלל, לראות את הטקס שבו האנשים נותנים לנזירים אוכל כל בוקר). ולנזירים הללו לא תהיה משפחה והם בוחרים להקריב הכל למען הדת (ידוע גם שהנזירות מהווה מפלט להומוסקסואלים רבים...). אני כמובן רואה בכל זה דבר נורא והבל הבלים. אבל אני מביא את זה כדי להראות שהתחושה של אדם לעובדה שלא ינשא יכולה להיות אחרת לגמרי ולזכות לאהדה מהחברה על כך. כמובן שאני מזדהה עם כאבך ועברתי בחיי גם את התחושות האלה. אלא שהיום ברור לי מהו האושר. היכן האמת והיכן ההטעיה.
קשקוש בלבוש המקורי
New member
אסור לריב
אבל בלי שום קשר אני מסכים עם כל מלה שלך. עם זאת אינני חושב, שיש לראות את החינוך של סבבב ושל אחרים כדוגמתו (ואף אני בתוכם) כדבר שלילי. אין דבר מושלם בחיים אבל בסך הכל תסתכל על החיוב ותמצא הרבה מאוד ממנו בחברה הדתית. תראה את העזרה הדדית, שכמעט לא תמצא דומה לה בשום מקום. תראה את מידת ה"}דרך ארץ" והנימוס של הילדים... לא הייתי מחליף אותלם בשום מחיר. אכן יש לנו בעייה אבל פתרונה צריך לבוא בתמיכה רגשית אנושית (לא רק וירטואלית) מתוך הקהילה. כפי שכתבתי בהודעה קודמת, יש בידינו לעשות הרבה דווקא מתלוך פורום זה, ואני מקווה, שבשנה הזאת אכן נראה הישגים משמעותיים. גמר חתימה טובה לך וכמובן גם בקשת סליחה אישית, אם נפגעת מאי אלו מדבריי, כי למרות הבדלי ההשקפה בינינו היית ונשארת אדם יקר.
אבל בלי שום קשר אני מסכים עם כל מלה שלך. עם זאת אינני חושב, שיש לראות את החינוך של סבבב ושל אחרים כדוגמתו (ואף אני בתוכם) כדבר שלילי. אין דבר מושלם בחיים אבל בסך הכל תסתכל על החיוב ותמצא הרבה מאוד ממנו בחברה הדתית. תראה את העזרה הדדית, שכמעט לא תמצא דומה לה בשום מקום. תראה את מידת ה"}דרך ארץ" והנימוס של הילדים... לא הייתי מחליף אותלם בשום מחיר. אכן יש לנו בעייה אבל פתרונה צריך לבוא בתמיכה רגשית אנושית (לא רק וירטואלית) מתוך הקהילה. כפי שכתבתי בהודעה קודמת, יש בידינו לעשות הרבה דווקא מתלוך פורום זה, ואני מקווה, שבשנה הזאת אכן נראה הישגים משמעותיים. גמר חתימה טובה לך וכמובן גם בקשת סליחה אישית, אם נפגעת מאי אלו מדבריי, כי למרות הבדלי ההשקפה בינינו היית ונשארת אדם יקר.
לפעמים אני פשוט מאושר שנפל בחלקי להיות הומו
ככל שאני מתבגר יותר הדברים נעשים רק יותר ברורים. לעולם לא הייתי תוהה וחוקר מי אנחנו ואיך הגענו הלום לולא הייתי הומו. תמיכה וירטואלית היא דבר חשוב מאין כמוהו. כמי שעבר את תהליכי היציאה מהארון בתקופה בה לא היה אינטרנט אני יכול להעיד שהדרך היום קוצרה משמעותית. אני לעולם לא אשכח כמה קשה היה לי כשלא העזתי לדבר עם אף אחד ולהביע את רגשותי. זאת היתה התקופה הכי קשה והכי מיותרת בחיי. האינטרנט הוא השלב הראשוני אצל ההומו שיוצא מהארון. כשהוא בשל להכיר פיסית דומים לו (לאו דווקא לקטע מיני) הדברים כבר קורים מאליהם.
ככל שאני מתבגר יותר הדברים נעשים רק יותר ברורים. לעולם לא הייתי תוהה וחוקר מי אנחנו ואיך הגענו הלום לולא הייתי הומו. תמיכה וירטואלית היא דבר חשוב מאין כמוהו. כמי שעבר את תהליכי היציאה מהארון בתקופה בה לא היה אינטרנט אני יכול להעיד שהדרך היום קוצרה משמעותית. אני לעולם לא אשכח כמה קשה היה לי כשלא העזתי לדבר עם אף אחד ולהביע את רגשותי. זאת היתה התקופה הכי קשה והכי מיותרת בחיי. האינטרנט הוא השלב הראשוני אצל ההומו שיוצא מהארון. כשהוא בשל להכיר פיסית דומים לו (לאו דווקא לקטע מיני) הדברים כבר קורים מאליהם.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.