משהו שקראתי היום...../images/Emo140.gif
החלום ושברו המושג הערטילאי הכי מטריף הוא האהבה. השימוש במונח, לעיתים קרובות, הופך אותו לשגרתי.. אך האם זוהי האהבה? האם כאשר אני קורא למישהי "אהובתי" הוא הופך להיות אהובה האולטימטיבי.. האם כאשר אישה אומרת ליקר לה מכל אהובי היא הופכת אותו למושא אהבתה. האם האהבה היא האהבה המושגת? או האהבה היא משהו שלעולם לא נדע.. לא נשיג ורק נחלום עליו. בוודאי רבים דנים בדקות אילו בכל מיני חוגים לפילוסופיה של החיים על המושג. ביאליק אמר כבר פעם משפט אדיר באחד משיריו, "אומרים, אהבה יש בעולם- מה – זאת אהבה?" ( הכניסיני תחת כנפך). באמת, אנו עניים בעולם המושגים שלנו, כל כך עניים עד כדי כך שאין באפשרותנו להגדיר מהי האהבה. נמיין את האהבה לאהבה בעולם הגשמי, ולאהבה בעולם הרוחני. כל חיינו אנו שואפים לשלמות אהבתנו, מחליפים אהבות כל זמן שאנו נושמים. האם אהבת האם את ילדיה, אינה אהבת העצמי? הרצון שלה להוכיח לעולם שהיא מצליחה להקים צאצאים, והם ילדיה סימן לבאות, סימן להמשכיות שלה עליי אדמות. את הבעל היא בוחרת "מתוך אהבה" כדי להוליד צאצאים...זוהי אחת הדוגמות לאהבה בעולם הגשמי...אהבה שאני מנסים לחוש לדור הבא, ואין אנו מערערים על היכולת שלנו לאהוב בתחום זה... במשיכה בין המינים מבטא המושג את אחת מהופעותיו המרהיבות , האם לפנינו חוויה שהיא חולפת, האם היא סתם מקסם שווא הנמצא בכל העולמות? אנו, שנועדנו להיות עיוורים כל חיינו לא מגיעים לגן העדן. אין לאוהבים נחמה קטנה בימיהם. חוסר השקט רודף אותם, ומעונג אחד הם הולכים לעונג השני. אך האם העונג הוא האהבה? כאשר מנסים לברר מהו המושג אהבה, אין ספק שלעולם המילים תהיינה עקרות מתוכן. אין באפשרותנו לתאר את צבע האהבה, האם היא ורודה, האם היא כחולה, האם היא כצבע הדשא, האם היא שפת אגם. האם היא מלווה התנהגות מוזרה? האם את מגלה סימני מחלה בלתי נראים לעין. האין לך פריחה על הגוף? אין לך חום גבוה? אף על פי כן את נראית בוערת, אפילו זוהרת. לרוב את נראית כמו מיליון דולר במצב הזה. שופעת חיוכים, התקפי צחוק. חביבות נשפכת ממך, ונהפוך הוא את יכולה להיכנס להתקפי בכי. את שבויה של כוח בלתי נראה לעין, ואם הכוח נראה לעין את מנסה להסתתר לחמוק. שפת ים עם מפרצים קטנים, בריכות קטנות נושאות בתוכן רחמים קטנים מלאים במים, כמו קערות קטנות של מים. ליד הים אפשר לחוות מעט מתחושת האהבה האמיתית, האהבה שלא יודעת גבולות, שתוצאותיה מרקם חוף הים, האהבה היא אהבה בין איתני הטבע ותוצאותיה הן המפות הקטנות שרקומות על נופי בראשית. במסלול חיינו החל מילדותינו עד יום פקודה אנו מאמינים בכוכבים, חולמים חלומות..וגם כאן אני מבקשת לצטט את ביאליק "הכוכבים רימו אותי, היה חלום – אך גם הוא עבר עתה אין לי כלום בעולם – אין לי דבר." מי שחולם חלומות מתאכזב כמו שנאמר בשיר, אך כולנו בני אדם, מתרגלים לשגרה ושוב חולמים על התחנה הבאה. מהי אותו אהבה האם אינה חלימת חלום? לכן יתכן כי אהבה וירטואלית, שאינה נראית לחלקכם קיימת, אולי היא החלום, וההתגשמות הופכת אותה למוצלחת יותר או מוצלחת פחות, כפי שהאהבה האפלאטונית היא אהבה העילאית, והאהבה המוגשמת היא צילה החיוור...או צילה האדיר... ואת מי אני אוהבת, אני כנראה אוהבת להתגעגע, למי? בדרך כלל למי שאין לי...בשעה שהוא שלי האם אני אוהבת...?האם ישנה באמת אהבה וירטואלית? האם התנהגותנו שונה בעת שהיא מטאפיזית? או אנו מחקים את התנהגותנו הנורמאטיבית...אולי ככל שאנו מתבגרים רחוקים מאהבתנו הראשונה אנו הופכים להיות נרגנים, אבודים כיוון שאנו מתרחקים מגן העדן שפעם היינו בו, במודע או בתת מודע...