לא חיה בכלל
New member
זהו, גמרנו.
פתאום קלטתי שאחרי כל ההכרזות שלי שאני מתעבת רחמים עצמיים, מאז שגיליתי את הפורום הזה אני פשוט יושבת ונותנת לעצמי לרחם על עצמי על הנייר. פתאום אני תוהה מה אכפת לכם על כל סכין שאני תוקעת בעצמי? ולא אכפת, וגם לא יהיה, ומספיק לרחם על עצמי. אז זהו, זו ההודעה האחרונה שלי לפחות בנוסח הזה, הקץ לתיאורים הפלסטיים של הצוואר והידיים והבטן והבור שבתוכו אני מצויה. תודה על ההקשבה, גם אם בעל כורחכם.. אוהבת אנאבל לי.
פתאום קלטתי שאחרי כל ההכרזות שלי שאני מתעבת רחמים עצמיים, מאז שגיליתי את הפורום הזה אני פשוט יושבת ונותנת לעצמי לרחם על עצמי על הנייר. פתאום אני תוהה מה אכפת לכם על כל סכין שאני תוקעת בעצמי? ולא אכפת, וגם לא יהיה, ומספיק לרחם על עצמי. אז זהו, זו ההודעה האחרונה שלי לפחות בנוסח הזה, הקץ לתיאורים הפלסטיים של הצוואר והידיים והבטן והבור שבתוכו אני מצויה. תודה על ההקשבה, גם אם בעל כורחכם.. אוהבת אנאבל לי.
