Opinionated
New member
זהו, אני כבר אחרי...
רשמית הצטרפתי למועדון. אחרי ניתוח מוצלח של אנדו' דרגה 3. סוריאנו אמר לבעלי שהכאבים היחסית מעטים שהיו לי הפתיעו אותו לנוכח הממצאים. כל האברים היו דבוקים אחד לשני. שיינמן אמר שלא היתה לי שום דרך להיכנס להריון, מאחר והחצוצרות היו קבורות מאחורי השחלה. מה שמעניין הוא שיום לפני הניתוח אמר לי הרופא התורן במחלקה (לא נזכיר שמות...) שהוא לא מבין למה אני הולכת לניתוח נוכח ממצאים כ"כ קטנים (ציסטה שחלתית בגודל 3 ס"מ ועוד אחת פארא שחלתית) וש-IVF עדיף על הלפרוסקופיה. בסופו של דבר, מנהל המחלקה אמר לו שיעשו מינימום נזק לשחלה ולמזלנו החלטנו להמשיך. 2 דברים ששמתי לב אליהם: *צוות האחיות במחלקת נשים, כ"כ מקסימות ואכפתיות. *צוות חדר התאוששות מעצבנים ברמה!! הם צעקו על בעלי, שנתן לי לדבר עם אמא שלי בטלפון (שכמובן היה על שקט) ושניה אח"כ הן שיחקו ברינגטונים ומישהי מהצוות דיברה בטלפון על ספיקר!!! שאלתי מישהי שטיפלה בי מה השעה והיא עונה לי: "מה זה משנה? את גם ככה לא תזכרי כלום!" זהו! מקווה שאני לא אראה חדר ניתוח יותר בחיי. יום טוב! דעתנית.
רשמית הצטרפתי למועדון. אחרי ניתוח מוצלח של אנדו' דרגה 3. סוריאנו אמר לבעלי שהכאבים היחסית מעטים שהיו לי הפתיעו אותו לנוכח הממצאים. כל האברים היו דבוקים אחד לשני. שיינמן אמר שלא היתה לי שום דרך להיכנס להריון, מאחר והחצוצרות היו קבורות מאחורי השחלה. מה שמעניין הוא שיום לפני הניתוח אמר לי הרופא התורן במחלקה (לא נזכיר שמות...) שהוא לא מבין למה אני הולכת לניתוח נוכח ממצאים כ"כ קטנים (ציסטה שחלתית בגודל 3 ס"מ ועוד אחת פארא שחלתית) וש-IVF עדיף על הלפרוסקופיה. בסופו של דבר, מנהל המחלקה אמר לו שיעשו מינימום נזק לשחלה ולמזלנו החלטנו להמשיך. 2 דברים ששמתי לב אליהם: *צוות האחיות במחלקת נשים, כ"כ מקסימות ואכפתיות. *צוות חדר התאוששות מעצבנים ברמה!! הם צעקו על בעלי, שנתן לי לדבר עם אמא שלי בטלפון (שכמובן היה על שקט) ושניה אח"כ הן שיחקו ברינגטונים ומישהי מהצוות דיברה בטלפון על ספיקר!!! שאלתי מישהי שטיפלה בי מה השעה והיא עונה לי: "מה זה משנה? את גם ככה לא תזכרי כלום!" זהו! מקווה שאני לא אראה חדר ניתוח יותר בחיי. יום טוב! דעתנית.
