ולעניין הזהות
למי שכתב שבאנו לכאן רק כדי לעשות כסף: דבר בשם עצמך. לשמחתי אני מתפרנסת כאן לא רע בכלל - אבל באתי לכאן אך ורק מפני שנמאס לי לחיות בישראל. לכל אלו שחיים כאן אבל מתעבים/מזלזלים/נגעלים מהאמריקאים - חבל לי עליכם ואני פשוט לא מבינה את זה. מי שחי כאן כמה שנים ולא מצא אמריקאי/ת אחת לרפואה שהוא מחבב או מעריך אולי צריך לבדוק את עצמו. בעשרה חודשים פגשתי כאן גם אנשים מקסימים, חמים, חברים אמיתיים. אז נכון האמריקאים מנומסים גם למישהו שהם לא ממש מחבבים - אתם יכולים לקרוא לזה צביעות - אבל במקום העבודה למשל, זה מקל את החיים. גם מי שאתה לא מחבב הוא עדיין colleague וזה ממש לא נורא אם הוא לא ידע שאתה לא מחבב אותו וקשרי העבודה ביניכם יתנהלו ברמה מקצועית ולא ברמה חברית. ולעניין הגדרת הזהות: כשהגעתי לכאן בהחלט באתי כדי להשתלב אבל לא בהכרח להיטמע. יש לי אזרחות אמריקאית אבל אני לא מרגישה נוח להגיד "אנחנו" כשאני מדברת על אמריקה. נולדתי וגדלתי כל חיי בישראל (הגעתי לכאן לפני עשרה חודשים בלבד) ואני ישראלית וכנראה תמיד אהיה כזאת בהכרה. יכול להיות שעוד שנה-שנתיים אני כן אגיד "אנחנו" וכן ארגיש גם אמריקאית - אולי - אבל אני עדיין אהיה גם ישראלית. בכלל - כפי שאני רואה את עצמי כרגע מבחינתי אני רק לוקחת פסק זמן (ארוך...) מהטירוף בארץ אבל יום אחד אני אחזור. אני חלק מישראל וישראל חלק ממני ואני יודעת שגם אם אני אשאר כאן עוד הרבה שנים אני לא ארגיש שלמה (A Whole) מחוץ לישראל. יכול להיות שאני אבחר להישאר כאן כי החיים שלי פשוט הרבה יותר טובים כאן, אבל זו תהיה בחירה מודעת לחיות עם לב קצת שבור. גיא - אני ממש שמחה בשבילך שאתה מרגיש אמריקאי, כנראה שמצאת כאן משהו שחיפשת עוד לפני שבאת, גם אם לא ידעת לשים על זה את האצבע בדיוק.
למי שכתב שבאנו לכאן רק כדי לעשות כסף: דבר בשם עצמך. לשמחתי אני מתפרנסת כאן לא רע בכלל - אבל באתי לכאן אך ורק מפני שנמאס לי לחיות בישראל. לכל אלו שחיים כאן אבל מתעבים/מזלזלים/נגעלים מהאמריקאים - חבל לי עליכם ואני פשוט לא מבינה את זה. מי שחי כאן כמה שנים ולא מצא אמריקאי/ת אחת לרפואה שהוא מחבב או מעריך אולי צריך לבדוק את עצמו. בעשרה חודשים פגשתי כאן גם אנשים מקסימים, חמים, חברים אמיתיים. אז נכון האמריקאים מנומסים גם למישהו שהם לא ממש מחבבים - אתם יכולים לקרוא לזה צביעות - אבל במקום העבודה למשל, זה מקל את החיים. גם מי שאתה לא מחבב הוא עדיין colleague וזה ממש לא נורא אם הוא לא ידע שאתה לא מחבב אותו וקשרי העבודה ביניכם יתנהלו ברמה מקצועית ולא ברמה חברית. ולעניין הגדרת הזהות: כשהגעתי לכאן בהחלט באתי כדי להשתלב אבל לא בהכרח להיטמע. יש לי אזרחות אמריקאית אבל אני לא מרגישה נוח להגיד "אנחנו" כשאני מדברת על אמריקה. נולדתי וגדלתי כל חיי בישראל (הגעתי לכאן לפני עשרה חודשים בלבד) ואני ישראלית וכנראה תמיד אהיה כזאת בהכרה. יכול להיות שעוד שנה-שנתיים אני כן אגיד "אנחנו" וכן ארגיש גם אמריקאית - אולי - אבל אני עדיין אהיה גם ישראלית. בכלל - כפי שאני רואה את עצמי כרגע מבחינתי אני רק לוקחת פסק זמן (ארוך...) מהטירוף בארץ אבל יום אחד אני אחזור. אני חלק מישראל וישראל חלק ממני ואני יודעת שגם אם אני אשאר כאן עוד הרבה שנים אני לא ארגיש שלמה (A Whole) מחוץ לישראל. יכול להיות שאני אבחר להישאר כאן כי החיים שלי פשוט הרבה יותר טובים כאן, אבל זו תהיה בחירה מודעת לחיות עם לב קצת שבור. גיא - אני ממש שמחה בשבילך שאתה מרגיש אמריקאי, כנראה שמצאת כאן משהו שחיפשת עוד לפני שבאת, גם אם לא ידעת לשים על זה את האצבע בדיוק.
