חמודית מהשרון
New member
זהוווווו אני במשבר......
עכשיו מודה שאני במשבר, ולא סתם משבר אלא משבר קשה מנשוא. בתחילת החופש לקח החוקי הזמני שלי את הילדה אליו לבילוי של חג. הבוקר, הרשתי לעצמי לקום מאוחר. השעה קצת אחרי 10:00 ואני תוך התמתחות של בוקר קמתי מהמיטה והרגשתי צורך אדיר בריקון שלפוחית השתן. אפופת שינה, עם קולות שקטים של מצעים עטתי בדרכי אל החדרון הנכסף, לא שכחתי כמובן לבדוק את חוזקו של הקיר אם עומד עדיין בתקני הבניה. לאחר הריקון, נשמתי לרווחה ותוך כדי מחשבות על סדר היום שממתין לי יצאתי, סגרתי הדלת. משהו מתוך חדר השינה שלי גרם לי להפנות מבט. נעמדתי קפואה, מצומררת וכלא מאמינה ראיתי את הזנב האפור שלו מטייל לי על השמיכה. רגע רגע, אולי זה שרוך של איזו נעל, או....... או....... ושוב התנועה הזו של הזנב המקושקש. איכססססס, חלחלה נוראית עברה בי , מה יש לייצור המגעיל הזה לחפש אצלי בחדר מה? רעדתי כולי ובקושי רב הצלחתי להתקשר לאחי לשיבוא להציל אותי. שמעתי בשקט את החיוך מעבר לקו "תבקשי ממנו רק שלא יזוז עד שאגיע" ואני......... אני........ "פסדר אני אגיד לו" מה אני אגיד לו קיבינימט, "בוא כבר" צעקתי. ובכל זאת לחכות לו כשעה לפחות (זמן התארגנות זריז ונסיעה של 45 דקות עד אלי), אספתי את עצמי למקלחת כשראשי מוטה כלפי הרצפה כל הזמן, מקלחת זריזה התארגנות ובריחה מהבית. הרגשתי שאני במשבר, אמנם גרה בבית קרקע, אבל מאז שאני פה חוויתי רק נחש וקרפדה. אוףףףףףףףףףףףףףף מה שעכבר קטן יכול לעשות לנפש? חחחחחחחחחחחחחח אז זהו, עכשיו פזורות מלאן מלכודות לאורך ואין מי שיאכל את המטעמים שממתינים בהן, האורח עוד לא הגיע
אז גם מטעמים הכנתי לחינם?
עכשיו מודה שאני במשבר, ולא סתם משבר אלא משבר קשה מנשוא. בתחילת החופש לקח החוקי הזמני שלי את הילדה אליו לבילוי של חג. הבוקר, הרשתי לעצמי לקום מאוחר. השעה קצת אחרי 10:00 ואני תוך התמתחות של בוקר קמתי מהמיטה והרגשתי צורך אדיר בריקון שלפוחית השתן. אפופת שינה, עם קולות שקטים של מצעים עטתי בדרכי אל החדרון הנכסף, לא שכחתי כמובן לבדוק את חוזקו של הקיר אם עומד עדיין בתקני הבניה. לאחר הריקון, נשמתי לרווחה ותוך כדי מחשבות על סדר היום שממתין לי יצאתי, סגרתי הדלת. משהו מתוך חדר השינה שלי גרם לי להפנות מבט. נעמדתי קפואה, מצומררת וכלא מאמינה ראיתי את הזנב האפור שלו מטייל לי על השמיכה. רגע רגע, אולי זה שרוך של איזו נעל, או....... או....... ושוב התנועה הזו של הזנב המקושקש. איכססססס, חלחלה נוראית עברה בי , מה יש לייצור המגעיל הזה לחפש אצלי בחדר מה? רעדתי כולי ובקושי רב הצלחתי להתקשר לאחי לשיבוא להציל אותי. שמעתי בשקט את החיוך מעבר לקו "תבקשי ממנו רק שלא יזוז עד שאגיע" ואני......... אני........ "פסדר אני אגיד לו" מה אני אגיד לו קיבינימט, "בוא כבר" צעקתי. ובכל זאת לחכות לו כשעה לפחות (זמן התארגנות זריז ונסיעה של 45 דקות עד אלי), אספתי את עצמי למקלחת כשראשי מוטה כלפי הרצפה כל הזמן, מקלחת זריזה התארגנות ובריחה מהבית. הרגשתי שאני במשבר, אמנם גרה בבית קרקע, אבל מאז שאני פה חוויתי רק נחש וקרפדה. אוףףףףףףףףףףףףףף מה שעכבר קטן יכול לעשות לנפש? חחחחחחחחחחחחחח אז זהו, עכשיו פזורות מלאן מלכודות לאורך ואין מי שיאכל את המטעמים שממתינים בהן, האורח עוד לא הגיע
