אתמול צפיתי בו
זה היה פרק מרגש ברמות. אני בהתחלה חשבתי ששחר היא זו שהלשינה, כי היא כעסה על אביאל שגמר איתה בצורה מאוד מגעילה. וגם לא אהבה שהוא שיקר למפקד שלו. הופתעתי שהתברר לי שזו אימא שלו. איזה אימא עושה ככה לילד שלה? ולמה? בגלל התנאים בבסיס? זה הגיוני? בכלל, לויוי הסתובב בורג בראש מאז שאביה הלך לעולמו. במשך כל העונה הראשונה וגם השניה היא נלחמת באיזו קללה לא מוסברת, ותוך כדי כך גורמת להרס וחורבן בתוך משפחתה ועם בעלה ואפילו לא מבחינה בכך. היא כל-כך שקועה בעצמה שהיא בכלל לא רואה איך כל המשפחה, שתלויה בה, פשוט מתמוטטת בלעדיה.
לגבי התאונה, אני כבר הבנתי בעונה הראשונה בשיחה של ויוי עם יוסי (סיאס?) ברדיו מה קרה. הבנתי שאבישג הפילה את אבישי בעודו תינוק. אבל הוידוי של אבישג עם המון רגש ואכפתיות לאבישי, גרם לי להזיל כמה דמעות. וגם התגובה של אביאל שרץ אחר-כך ללאפל וצפה בהכל מרחוק.
בפרק הזה מאוד ריחמתי על שוגי. היא כל-כך מסכנה. היא עוברת הפלה, ולא יכולה לדבר על כל הרגשות הסוערים בה עם אף אחד. החברה שלה בוכה שארוסה עזב אותה ומבקשת ממנה שתגיע דחוף אליה. בבית, היא רוצה לשכב כמה דק' לנוח, אבל אבא שלה מריץ אותה לפאלפל ולא נותן לה רגע מנוחה לעצמה.
היא רבה עם אביאל, דווקא שהיא זקוקה ממנו לחיבוק ותמיכה. היא לא מרשה לעצמה להישבר. תמיד צריכה להיות חזקה. זה מאוד קשה ככה להשאיר במשך הרבה מאוד זמן את הרגשות, לא פלא שהרגש היחיד שיוצא ממנה זה שנאה וכעס. והיא שופכת אותו בכמויות על דודו, שהוא כל-כך מנסה להיות שם בשבילה ולעזור לה.
בפרקים האחרונים רואים כמה בבר הוא גבר פתטי ומסכן. הוא מחפש בקופסאות מדליות כשהיה ילד! כדי שאשתו תעריך אותו. והוא שם את המדליות עליו, והוא נראה כל-כך מגוחך עם המדליות תלויות על צוארו. כאילו שזה מה שיתן לו את הערכה והאהבה מויוי. הוא מתעמת עם אבישג, היחידה במשפחה שעוד מקשיבה לו, וכשהוא מבין שהוא הגזים הוא מפציר בה להישאר ולנוח, אבל אבישג שהאגו שלה גדול יותר ממנה לא תכנע. עדיף לגרום לו רגשות אשם, מאשר לנוח.
ומילה אחרונה לסיום:
היה אי דיוק רב כשהציגו את המחלה. נכון לתינוק שנדבק מהאם זה אכן יכול לגרום את כל הדברים האלה, אך דרך ההדבקה כפי שאמרו בתוכנית לא מדויקת. זה יכול לעבור ברוק, אך גם בשתן, דרך דם וקיום יחסי מין. חבל שהמידע שמעובר לגבי מחלות לא מדויק, כי זה לא מסונכרן עם המציאות.