זבל,זבל,זבל

זבל,זבל,זבל

אוףףףףףףף,אני שונאת את העיר שאני גרה בה מאז שהשתחררתי מבית חולים אין לי יותר חברות,אף אחד לא מבין אותי כאן,לאף אחד לא אכפת,אני בדיכאון מזה שאני כל הזמן צריכה להיות לבד,אני שונאת את הילדים כאן על זה שהם לא מתייחסים אליי,הם לא מבינים מה קורה לי והם גם לא מנסים להבין,הם לא קולטים שהיחס שלהם הוא חלק מזה שכל כך קשה לי ושאני עושה את מה שאני עושה אתם יודעים מה?אני לא מצפה מהם להבין,אולי ילדים בגילי לא אמורים ולא מסוגלים להבין את זה,אבל לפחות להתייחס יפה... יהרוג אותם להתייחס יפה???
 

A-naT

New member
תקני אותי אם אני טועה

את שירה.. ההיא? זאת שלא כל כך הולך לי איתה? (אני uptown) אם כן, אז אני שמה קקה על הכל, ברוכה הבאה הקטע הוא שתפסת אותי ביום הכי הכי לא נוח בעולם להתחיל איתי, ומאז זה די הפך לקטע שאני נהנית סתם להיות רעה. ולכן- אני מה זה מצטערת! (אבל אם זה לא את.. יוווו איזה פאדיחה, קבלי ביטול) עינת
 

t@gel

New member
היי שירה מאמי

מה קורה איתך מתוקה? מה קורה עם ההקאות? הבטחת לעצמך שאת מפסיקה עם זה ההבטחה עוד בתוקף? אני מחזיקה לך אצבעות... אני עוד ממתינה לשיחה שלנו בקשת לדבר איתי ...ואני כאן מתי שרק תרצי... תהיי חזקה שירה... את הרבה יותר חזקה ממה שאת חושבת אני כאן בשבילך...ואם תרצי, נלך לצאט.. אוהבת המון...אני
 
למעלה