זאת לא השמש

זאת לא השמש

זאת לא השמש שפוערת את פיה לבלוע אותי
כך ביקשתי לכתוב, ועוד היה המשך
(ואם זאת השמש, הרי התחפשה היטב בגלימתה הכהה
לקרקעית תהום אפלה) ובינתיים, עד שהספקתי
לאחוז בעטי הגיחה שמש חביבה ומחייכת
מן השמשות שצויירו בילדותי
וחשפה שיניה ואני נשביתי
בקסמיה ונמסתי בחומה

והאפילה שאולי היא השמש האורגינלית קראה בשמי
וקולה היה עמוק ומעט צרוד כמו שאני אוהבת
והתחלתי להתפשט ונגעה בי קרן מאורה
והחווירה אותי
ואני הייתי יפה ובזויה, יפה וריחנית
ויכולתי להוליד ילדים הרבה
דרך הרוכסן שבביתי
וכל זה בזמן שהשמש החביבה מציורי ילדותי
המשיכה ללבב אותי
 
וצריכה הייתי לכתוב...

וצריכה הייתי לכתוב
שקשה לבלוע את בלוני יומולדתי שבצהוב
ומגרד בגרון ושורף
ואין כדורים לצרבת
ואז נפלה העט
ולא נמצאה
על הרצפה
ולא נמצאה על הספה
ולא נמצאה מתחת לגיטרה
ולא נמצאה בכל החדרים
וחיפשתי עט אחרת
ומישהו הזכיר לי שאני יכולה להקליד ישר למחשב
ומישהו אחר צחק בקול וגעה וגעה
זה היה הליצן השודד
הליצן ששדד את כל האהבה
ממני
וירק
 
הרופא

הוא יקפיץ אותי הביתה
הוא לא יוריד אותי בכביש הראשי
הוא יפנה שמאלה אל רחוב מונטיפיורי
לא אכפת יהיה לו לבזבז עוד דקה נהיגה
הוא ינהג ממש עד כניסת הבית
הוא לא יבלבל את המוח בשאלות על לימודים
הוא יגיד "אני מצטער, ילדה"
הוא יגיד "עשינו כל מה שיכולנו"
הוא יגיד "אני באמת מצטער"
וההכנות להלוויה יפרצו.
 
*

כולם שרים עכשיו
את שיר הנכים כולם
מרימים ידיים ובעוז מצקצקים כולם
לא יודעים
לא יודעים
 
*******

בפנים - פצע
בחוץ - פצע
כל מקום שאת נוגעת - פצע
כל מקום שאת ממששת - פצע
כל מקום שאת רואה - פצע

שלך היא כל כולה - ממלכת הפצע

ועכשיו צחקי בתי
לא את צחוק הבובה
כי אם את צחוקך שלך היקר
והניחי
את זרועך על הכר
וחבקי אותו בעדינות ובהחלטיות
כאילו אל אהובתך את נצמדת
ובוחרת שוב
בחיים
 
י. אל תיתן לחייזר לקחת אותך

י., אל תיתן לחייזר להשתלט עליך
י., הפנים שלו הם פני המוות
י., הוא לא מכבד
י., הוא מגהץ פרצופים בשנאה רותחת
י., הוא אינטליגנטי יותר ממך וממני ביחד
י., פני הרשע שלו אספקלריה צורחת
 
תני את בנך יחידך

אלוהים לא אמר לאברהם להקריב את בנו יחידו.
הכול טעות אחת גדולה.
אברהם השתגע.
אברהם איבד את שפיותו.
או שבן גויים התחפש לאלוהים כדי להתל באברהם.
אמור לי אברהם, איך נראה אלוהים כשפנה אליך בדברים הנחרצים?
והאם קרן אור פניך בעשותך כמצוותו.
אמור לי אברהם, מה אמרת לשרה
כשפנית ללכת והיא ישבה לאה
באוהלה ואמרה אל נפשה
שחררי
שחררי
תני את בנך יחידך אשר אהבת
לאברהם הבנזונה
שיעלהו לעולה
תני אותו
ואל תאמרי
מילה
בחשיכה תתמרמרי
לבדך תתהפכי על משכבך
כשאברהם יחגוג ביין
ובבוקר שימי פני המסיכה
ואל תאמרי מילה
ותני את בנך
בנך יחידך
לאברהם הבנזונה
 

קרנף לבן 1

Well-known member
מנהל
שירה האם את יכולה לעלות שוב את השיר בלי הביטוי

הבן xxxx/
כך שהשיר יוכל להיות בפורום.
אני שונא למחוק שירים וביחוד טובים
 
הנה הוא בגרסה החדשה קרנף.ותודה רבה שלא מחקת:)

אלוהים לא אמר לאברהם להקריב את בנו יחידו.
הכול טעות אחת גדולה.
אברהם השתגע.
אברהם איבד את שפיותו.
או שבן גויים התחפש לאלוהים כדי להתל באברהם.
אמור לי אברהם, איך נראה אלוהים כשפנה אליך בדברים הנחרצים?
והאם קרן אור פניך בעשותך כמצוותו.
אמור לי אברהם, מה אמרת לשרה
כשפנית ללכת והיא ישבה לאה
באוהלה ואמרה אל נפשה
שחררי
שחררי
תני את בנך יחידך אשר אהבת
לאברהם החמוד
שיעלהו לעולה
תני אותו
ואל תאמרי
מילה
בחשיכה תתמרמרי
לבדך תתהפכי על משכבך
כשאברהם יחגוג ביין
ובבוקר שימי פני המסיכה
ואל תאמרי מילה
ותני את בנך
בנך יחידך
לאברהם החמוד
 
מגזימה

רציתי לקרוא לך אח
רציתי לקרוא לך
"תיאו"
רציתי אבל המון מחשבות
הפכו שוטים וכבלו את הרצון
ובמסמרים
דפקו את המילים אל לשוני
ואני נזכרתי שלא מזמן כתבתי לך שאתה עץ
לנוח בצילו, וכמה את רוצה - גם עץ, גם אח
בחיים האלה
את לא חושבת שאת מגזימה?
 
איך לסיים את השיר

הייתי רוצה לכתוב שיר על אסתריקה
שהייתה מקרצפת את הרצפה עד שהבהיקה
אבל היא עצמה הייתה ג'ינג'ית וללא הפסקה דיברה ודיברה
ורחל האזינה
וגם כשהייתה בשירותים רחל
אסתריקה הייתה באה אחריה וממשיכה לדבר
ובחלומי התלוצצתי אמרתי לרחל
אסתריקה הבריקה את הרצפה כל כך יפה
עד שאפילו אבא שלי, לו היה כאן, היה מרוצה.

מתי תהיו מרוצים אתם, שגידלתם אותנו וחיים בתוכנו?
או
מתי הרהבתי עוז להתלוצץ כשאבא שלי בפי?
- איך לסיים את השיר
(על אסתריקה)
?
 
למעלה