רוצה. אבל קודם כל אני רוצה מדינה..
יש הבדל עצום בין להיות פסימי לבין להיות מציאותי. הייתי פסימי אם באמת כל הסימנים היו אומרים שמדובר בעם שוחר שלום שרק רוצה לחיות בשלום לידי. הייתי גם פסימי אם אחרי פיגוע הייתי שומע את הפלסטינים צועקים 'תנו לנו כבר מדינה' ולא צועקים 'מוות ליהודים נהרוג ונגרש אותם מפה' או משהו כזה. אבל כשמערכת החינוך, האנשים, הממשל, הסמלים, החזון שלהם, הכל צועק ואומר 'אנחנו רוצים את כל פלסטין בחזרה' איך אני יכול להתעלם מזה? עד איפה תכניסו את הראש לאדמה? עד מתי כ"כ הרבה אנשים תמימים ימשיכו להתעלם מהעובדות בשטח?? ויש מיליון דוגמאות לכוונותיהם של הפלסטינים: נתחיל בהתנתקות. עד תוכנית ההתנתקות מתו מעט מאוד אנשים בעזה בתקופת האיניתפאדה האחרונה. פחות מעשרים... מאז שהכריזו עליה מתו בין 30-40.. זאת אומרת במהלך שלוש שנים מתו פחות מעשרים ורק בשנה האחרונה מתו יותר מכל שלושת השנים שקדמו לתוכנית.אגב כמובן מתו כמה תושבים בשדרות מהתקפות עליהם בשנה האחרונה, ולפני כן לא נהרג אף שדרותי. תסביר לי איזה עם שרוצה שלום ומסתפק בשטחי יש"ע בלבד יתקוף אחרי שמדינת ישראל מודיעה שהיא רוצה ומתכוונת לעזוב ממש בקרוב את עזה? מה ההיגיון בדבר כזה?? הרי עוד מעט עזה מפונת למה לתקוף? התשובה כמובן כי לא רק את עזה הם רוצים. כי הם חשים חולשה אצלנו, הם רואים כמה השמאל, שיש לו השפעה על הרבה מאוד אנשים בישראל 28( מנדטים זה כמעט רבע מהמדינה), חלש ושבע.. הם מנצלים את זה מצויין בהתקפות ומפרשים את זה כנצחון וכהקדמה לעתיד הרבה יותר טוב מבחינתם. הבעיה כמובן היא בזילזול של השמאל בפלסטינים.. כאילו אלו חבורת מטומטים שרק אם ניתן להם כבר מדינה הם ישבו בשקט.. מה שכמובן בכלל לא נכון.