נדמה לי
שדברת איתי פעם על זה.
החיים-הם שלך לא של החברה. אתה כן מתחשב בחברה- רק משום היותך
שייך אליה. אבל עד איפה החברה מכתיבה לך-עד הקרבת חייך ממש, בשם הציפיות של החברה ממך?!
תראה אני אגיד לך בזהירות- אתה מאשים את החברה בתפיסות מסויימות, שאתה החלטת לקבל עליך ללא עוררין. אני רואה אשם אחד-אתה

שוב-לא ברע.
אני לא צריכה לגור בפריפריה, כדי להבין מה אתה אומר.
אני כן יכולה להבין שאתה רוצה להתחתן, להביא ילדים והלוואי שזה יקרה לך הכי מהר שאפשר

מאחלת לך.
אבל הסיבות כביכול שאתה ורצה להגיע לזה- "כי החברה דורשת" הן סיבות מקולקלות, בעיני לפחות.