נדמה לי שאחת מקראית ואחת משנאית או משהו כזה
היה פה פעם משתמש בשם "נחליאלי" שהסביר את זה יפה. מה שלמדתי ממנו היה לשמור על אחידות בנושא, וכן שעדיף (ואני מסכימה עם זה רק לא זוכרת מה היה הנימוק שלו) "הזאת" אם משתמשים ב"זאת", אבל לא לומר "הזו" (שזה דווקא דיבורי יותר ופחות מובחן). היה לזה איזה נימוק שקשור לתולדות הלשון העברית ושזה נכון ויפה יותר. או למשל "סוגיה זו ניתן ללבן... " או "את הסוגיה הזאת ניתן ללבן..." אבל לא "את הסוגיה הזו ניתן ללבן..."
כמו שאומרים באנגלית For all it's worth... אני נוטה מאז להקפיד על זה כיוון שזה כלל שמדבר אל טעמי האישי ודי שכנע אותי.