אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
ותן טל ומטר לברכה
- פותח הנושא jehudit
- פורסם בתאריך
תשובה מהרב אליעזר מלמד
למען הגילוי הנאות כל מה שנרשם כאן נשלח אלי לאימייל מאתר ישיבת בית אל ונכתב על ידי הרב אליעזר מלמד הזכרת ושאלת גשמים על ידי המים החיים מתקיימים בעולם, ולכן הגשם נחוץ כל כל כך לקיום העולם, ופעמיים אנו מזכירים אותו בתפילה, בתחילה אנו משבחים את ה' על הורדתו, ואח"כ אנו מבקשים מה' שיברך אותו בטל ומטר. בברכה השנייה, היא ברכת "מחיה המתים" אנו אומרים "משיב הרוח ומוריד הגשם", ותיקנו להזכיר את שבח הגשם בברכת "מחיה המתים", מפני שהגשמים מביאים חיים לעולם. בברכה השמינית, היא ברכת השנים, אנו מבקשים על הגשם "ותן טל ומטר לברכה". למנהג ספרדים כל נוסח ברכת השנים משתנה מהחורף לקיץ, בחורף פותחים ב"ברך עלינו" ואילו בקיץ פותחים ב"ברכנו ה' אלוקינו". ולמנהג אשכנזים נוסח ברכת השנים בקיץ ובחורף שווה, אלא שבחורף אומרים "ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה" ואילו בקיץ אומרים "ותן ברכה על פני האדמה". ואף שגם הזכרת הגשמים וגם בקשת הגשמים נאמרות בחורף, ישנו הבדל ביניהם, שהזכרת גשמים נאמרת בזמן הראוי לגשמים, ואילו התפילה על הגשם נאמרת בשעה שאנו רוצים שהגשם יתחיל לרדת. תחילת זמן הזכרת הגשם בשמיני עצרת. ואמנם היה מקום להזכיר את הגשם במשך חג הסוכות, אלא כיוון שהגשם נחשב לסימן קללה בחג הסוכות, שכשהוא יורד אי אפשר לקיים את מצוות הישיבה בסוכות, לפיכך קבעו להתחיל להזכיר את שבח הגשם אחר סיום חג הסוכות. וקבעו להתחיל להזכירו בתפילת המוסף, שאז כל הציבור נמצא בבית הכנסת ויכולים להכריז בפני כולם להתחיל להזכיר את הגשם. אבל לערבית לא כולם באים, ולפני תפילת שחרית אי אפשר להכריז, שאין להפסיק בין גאולה לתפילה (בית יוסף, ושולחן ערוך אורח חיים, קיד, א-ב). אבל את תחילת הבקשה על הגשם דחו בחמישה עשרה יום, לליל שביעי בחשון. וזאת כדי שאחרון עולי הרגל, שבא מנהר פרת, יספיק לחזור לביתו בלא שירד עליו גשם בדרכו (שולחן ערוך קיז, א). ואף אחר החורבן לא נתבטל המנהג, מפני שכל מנהג שמזכיר את הימים הגדולים בהם בית המקדש עמד על מכונו חביב עלינו מאוד, ואיננו רוצים לבטלו. ורק אחר שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, תוכל הסנהדרין לשנות את זמן תחילת שאלת הגשמים, בהתחשב באמצעי התחבורה החדשים. ממשיכים להזכיר גשמים עד יום ראשון של חג הפסח, ובשחרית עדיין מזכירים גשמים, ובמוסף טל. ולגבי בקשת גשמים, מכיוון שהבקשה נאמרת רק בימות חול, ממילא יוצא ששואלים גשמים בפעם האחרונה בתפילת מנחה של ערב חג הפסח. דין הטועה בהזכרת ושאלת גשמים טעה והזכיר גשם בקיץ, כיוון שבאותו זמן אין בכך שבח, חייב לחזור ולתקן. אם עדיין לא סיים את הברכה יחזור לתחילתה ויאמר "מוריד הטל" כפי שאומרים בקיץ. ואם סיים הברכה, הפסיד הברכה, וכיוון ששלושת הברכות הראשונות נחשבות כברכה אחת, צריך לשוב ולהתחיל את התפילה מחדש כדי לאמרה כראוי (שולחן ערוך, קיד, ד). טעה ולא הזכיר גשם בחורף, אם הזכיר טל, כפי שאנו אומרים בקיץ "מוריד הטל", כיוון שאמר שבח מסוים שקשור לגשם, אינו צריך לחזור. אבל אם גם לא הזכיר הטל, כיוון שהחסיר שבח כל כך חשוב - צריך לחזור (שולחן ערוך, קיד, ה). טעה וביקש גשם בקיץ, כיוון שביקש בקשה שאינה ראויה, קלקל את ברכת השנים וחייב לחזור ולתקן תפילתו. לפיכך, אם עדיין לא סיים תפילתו, יחזור לברכת השנים, ויאמרה כראוי וממנה ימשיך כסדר עד סוף התפילה. ואם כבר סיים תפילתו, יחזור ויתפלל כראוי (קיז, ג). ואם טעה ולא ביקש על הגשמים בחורף, אם עדיין לא הגיע לברכת "שומע תפילה", ימשיך בתפילתו וכשיגיע לברכת "שומע תפילה", שבה מותר לבקש כל בקשה, יבקש בה על הגשמים, ויתקן בכך את טעותו. אבל אם כבר עבר את ברכת "שומע תפילה", הפסיד את המקום שבו יכל לתקן את עצמו, והפסיד גם את כל הברכות שאמר אחר ברכת השנים, ועליו לחזור לברכת השנים ולאומרה כהלכה, וממנה ימשיך להתפלל כסדר. ואם כבר סיים תפילתו, כיוון שלא ביקש גשם, הפסיד את ברכת השנים והתפילה חסרה, ולכן עליו לחזור ולהתפלל (שולחן ערוך, קיז, ד-ה). עצה כנגד טעויות הטעות השכיחה ביותר בתפילה, היא טעות בהזכרת ושאלת גשמים, שכן בכל חצי שנה מחליפים את הנוסח, וכיוון שבמשך חצי שנה התרגלנו בנוסח מסוים, שגרת הלשון מושכת לומר כנוסח השגור. וכפי שלמדנו, שלוש מתוך ארבע הטעויות האפשריות בזה, מחייבות חזרה (ועיין בהערה). ומי שהסתפק אם אמר כראוי או לא, כל זמן שלא עברו שלושים יום מאז החלפת הנוסח בתחילת הקיץ או החורף, מן הסתם טעה, שכן שגרת לשונו עדיין מורגלת לומר כנוסח הקודם, ועליו לחזור ולהתפלל כראוי. אבל אם כבר עברו שלושים יום, לשונו התרגלה לחילוף הנוסח, ומן הסתם אמר כראוי, ואינו צריך לחזור ולהתפלל. וכדי שלא להכנס לספק זה, שגורם להרבה אנשים לחזור ולהתפלל מספק, טוב שכל אדם ירגיל עצמו ביום ההחלפה לנוסח החדש, ויחזור עליו תשעים פעם, וכך יהיה שגור בלשונו ולא יטעה, וגם אם יתעורר לו ספק כיצד אמר, לא יצטרך לחזור, שאחר שהרגיל את לשונו תשעים פעם לומר כהלכה, מן הסתם התפלל כראוי (שולחן ערוך קיד, ח-ט). לפיכך, כשיגיע לליל שביעי בחשון, למנהג הספרדים שכל נוסח ברכת השאלה משתנה, ירגיל עצמו לפתוח אותה כראוי, ויאמר תשעים פעם: "רופא חולי עמו ישראל, ברך עלינו". ולמנהג אשכנזים יאמר: "ואת כל מיני תבואתה לטובה ותן טל ומטר לברכה". וכשיגיע לתפילת מוסף של ראשון של פסח, יאמר תשעים פעם: "מחייה מתים אתה רב להושיע מוריד הטל". ובמוצאי החג, לפני שיאמר תפילת חול המועד, למנהג ספרדים יאמר: "רופא חולי עמו ישראל, ברכנו". ולמנהג אשכנזים יאמר: "ואת כל מיני תבואתה לטובה ותן ברכה" (משנה ברורה, קיד, מ; כף-החיים ס).
למען הגילוי הנאות כל מה שנרשם כאן נשלח אלי לאימייל מאתר ישיבת בית אל ונכתב על ידי הרב אליעזר מלמד הזכרת ושאלת גשמים על ידי המים החיים מתקיימים בעולם, ולכן הגשם נחוץ כל כל כך לקיום העולם, ופעמיים אנו מזכירים אותו בתפילה, בתחילה אנו משבחים את ה' על הורדתו, ואח"כ אנו מבקשים מה' שיברך אותו בטל ומטר. בברכה השנייה, היא ברכת "מחיה המתים" אנו אומרים "משיב הרוח ומוריד הגשם", ותיקנו להזכיר את שבח הגשם בברכת "מחיה המתים", מפני שהגשמים מביאים חיים לעולם. בברכה השמינית, היא ברכת השנים, אנו מבקשים על הגשם "ותן טל ומטר לברכה". למנהג ספרדים כל נוסח ברכת השנים משתנה מהחורף לקיץ, בחורף פותחים ב"ברך עלינו" ואילו בקיץ פותחים ב"ברכנו ה' אלוקינו". ולמנהג אשכנזים נוסח ברכת השנים בקיץ ובחורף שווה, אלא שבחורף אומרים "ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה" ואילו בקיץ אומרים "ותן ברכה על פני האדמה". ואף שגם הזכרת הגשמים וגם בקשת הגשמים נאמרות בחורף, ישנו הבדל ביניהם, שהזכרת גשמים נאמרת בזמן הראוי לגשמים, ואילו התפילה על הגשם נאמרת בשעה שאנו רוצים שהגשם יתחיל לרדת. תחילת זמן הזכרת הגשם בשמיני עצרת. ואמנם היה מקום להזכיר את הגשם במשך חג הסוכות, אלא כיוון שהגשם נחשב לסימן קללה בחג הסוכות, שכשהוא יורד אי אפשר לקיים את מצוות הישיבה בסוכות, לפיכך קבעו להתחיל להזכיר את שבח הגשם אחר סיום חג הסוכות. וקבעו להתחיל להזכירו בתפילת המוסף, שאז כל הציבור נמצא בבית הכנסת ויכולים להכריז בפני כולם להתחיל להזכיר את הגשם. אבל לערבית לא כולם באים, ולפני תפילת שחרית אי אפשר להכריז, שאין להפסיק בין גאולה לתפילה (בית יוסף, ושולחן ערוך אורח חיים, קיד, א-ב). אבל את תחילת הבקשה על הגשם דחו בחמישה עשרה יום, לליל שביעי בחשון. וזאת כדי שאחרון עולי הרגל, שבא מנהר פרת, יספיק לחזור לביתו בלא שירד עליו גשם בדרכו (שולחן ערוך קיז, א). ואף אחר החורבן לא נתבטל המנהג, מפני שכל מנהג שמזכיר את הימים הגדולים בהם בית המקדש עמד על מכונו חביב עלינו מאוד, ואיננו רוצים לבטלו. ורק אחר שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, תוכל הסנהדרין לשנות את זמן תחילת שאלת הגשמים, בהתחשב באמצעי התחבורה החדשים. ממשיכים להזכיר גשמים עד יום ראשון של חג הפסח, ובשחרית עדיין מזכירים גשמים, ובמוסף טל. ולגבי בקשת גשמים, מכיוון שהבקשה נאמרת רק בימות חול, ממילא יוצא ששואלים גשמים בפעם האחרונה בתפילת מנחה של ערב חג הפסח. דין הטועה בהזכרת ושאלת גשמים טעה והזכיר גשם בקיץ, כיוון שבאותו זמן אין בכך שבח, חייב לחזור ולתקן. אם עדיין לא סיים את הברכה יחזור לתחילתה ויאמר "מוריד הטל" כפי שאומרים בקיץ. ואם סיים הברכה, הפסיד הברכה, וכיוון ששלושת הברכות הראשונות נחשבות כברכה אחת, צריך לשוב ולהתחיל את התפילה מחדש כדי לאמרה כראוי (שולחן ערוך, קיד, ד). טעה ולא הזכיר גשם בחורף, אם הזכיר טל, כפי שאנו אומרים בקיץ "מוריד הטל", כיוון שאמר שבח מסוים שקשור לגשם, אינו צריך לחזור. אבל אם גם לא הזכיר הטל, כיוון שהחסיר שבח כל כך חשוב - צריך לחזור (שולחן ערוך, קיד, ה). טעה וביקש גשם בקיץ, כיוון שביקש בקשה שאינה ראויה, קלקל את ברכת השנים וחייב לחזור ולתקן תפילתו. לפיכך, אם עדיין לא סיים תפילתו, יחזור לברכת השנים, ויאמרה כראוי וממנה ימשיך כסדר עד סוף התפילה. ואם כבר סיים תפילתו, יחזור ויתפלל כראוי (קיז, ג). ואם טעה ולא ביקש על הגשמים בחורף, אם עדיין לא הגיע לברכת "שומע תפילה", ימשיך בתפילתו וכשיגיע לברכת "שומע תפילה", שבה מותר לבקש כל בקשה, יבקש בה על הגשמים, ויתקן בכך את טעותו. אבל אם כבר עבר את ברכת "שומע תפילה", הפסיד את המקום שבו יכל לתקן את עצמו, והפסיד גם את כל הברכות שאמר אחר ברכת השנים, ועליו לחזור לברכת השנים ולאומרה כהלכה, וממנה ימשיך להתפלל כסדר. ואם כבר סיים תפילתו, כיוון שלא ביקש גשם, הפסיד את ברכת השנים והתפילה חסרה, ולכן עליו לחזור ולהתפלל (שולחן ערוך, קיז, ד-ה). עצה כנגד טעויות הטעות השכיחה ביותר בתפילה, היא טעות בהזכרת ושאלת גשמים, שכן בכל חצי שנה מחליפים את הנוסח, וכיוון שבמשך חצי שנה התרגלנו בנוסח מסוים, שגרת הלשון מושכת לומר כנוסח השגור. וכפי שלמדנו, שלוש מתוך ארבע הטעויות האפשריות בזה, מחייבות חזרה (ועיין בהערה). ומי שהסתפק אם אמר כראוי או לא, כל זמן שלא עברו שלושים יום מאז החלפת הנוסח בתחילת הקיץ או החורף, מן הסתם טעה, שכן שגרת לשונו עדיין מורגלת לומר כנוסח הקודם, ועליו לחזור ולהתפלל כראוי. אבל אם כבר עברו שלושים יום, לשונו התרגלה לחילוף הנוסח, ומן הסתם אמר כראוי, ואינו צריך לחזור ולהתפלל. וכדי שלא להכנס לספק זה, שגורם להרבה אנשים לחזור ולהתפלל מספק, טוב שכל אדם ירגיל עצמו ביום ההחלפה לנוסח החדש, ויחזור עליו תשעים פעם, וכך יהיה שגור בלשונו ולא יטעה, וגם אם יתעורר לו ספק כיצד אמר, לא יצטרך לחזור, שאחר שהרגיל את לשונו תשעים פעם לומר כהלכה, מן הסתם התפלל כראוי (שולחן ערוך קיד, ח-ט). לפיכך, כשיגיע לליל שביעי בחשון, למנהג הספרדים שכל נוסח ברכת השאלה משתנה, ירגיל עצמו לפתוח אותה כראוי, ויאמר תשעים פעם: "רופא חולי עמו ישראל, ברך עלינו". ולמנהג אשכנזים יאמר: "ואת כל מיני תבואתה לטובה ותן טל ומטר לברכה". וכשיגיע לתפילת מוסף של ראשון של פסח, יאמר תשעים פעם: "מחייה מתים אתה רב להושיע מוריד הטל". ובמוצאי החג, לפני שיאמר תפילת חול המועד, למנהג ספרדים יאמר: "רופא חולי עמו ישראל, ברכנו". ולמנהג אשכנזים יאמר: "ואת כל מיני תבואתה לטובה ותן ברכה" (משנה ברורה, קיד, מ; כף-החיים ס).
הרבנית חנוכה
New member
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.