ושוב שלום

rachel6607

New member
ושוב שלום

אני אכן מסכימה שלעיתים נוטים להגזים עם האבחנות.
לי יש בן בתפקוד מאוד גבוה..ולעיתים עולה בליבי השאלה..האם זה אוטיזם? כי היום יושבים בכל כתה הרבה ילדים שעונים על מס קריטריונים שיש לרצף..אך לט מתויגים ככאלה.
וכן השמוש במילה מתןיגים נעשה מתוך שאלה לבי עתיד של ילד כזה.כי מצד אחד אנו צריכים את התיוג על מנת לקבל את כל הסיוע הנדרש כדי לקדמו בחיים,אך מנגד..האם אנו לא "שורפים אותו בחברה",או מתייגים אותו כמוגבל דבר שיסגור לו המון דלתות בעתיד..
כמובן ההיתיחסות לאלה שמאובחנים על תפקוד גבוה
אשמח לשמוע דעתכם....
מעבר לכך אשמח לקבל המלצה על מי הכי טוב בתחום בארץ על מנת לאבחן האם זה אוטיזם או לא....
 

dina199

New member
מה שסוגר את העתיד זה חוסר קבבלת עזרה בהווה.

הקשיים הם אותם קשיים ללא קשר ל'תיוג'.
מי שלא מאובחן וכתוצאה מזה לא יקבל עזרה ל יעזור לו שאין לו 'תיוג'.
את הקשיים של אדם (מאובחן או לא) יזהו גם הילדים בילדות וגם המבוגרים בבגרות.
היחדים שמפחדים מ'איבחון יתר' הם אנשי מקצוע , שגם 'מצליחים' לפספס הרבה מאוד. העיקר זה ההורים. כשיש אבחנה נכונה (ללא קשר אם זה ספקטרום אוטיסטי או לא) ההורים מרגישים ש'זהו זה'.
 

dina199

New member


 
למעלה