ושוב לבד

הדס מור

New member
ושוב לבד

אחרי שנתיים !!! עם המון תוכניות וצפיות שהיו מסתבר גדולות מדי למרות שהיו הדדיות.. שוב אני לבד . עצם זה שאני כותבת את זה כאן בשעה מאוחרת זו של הלילה זה חלק מהנסיון שלי להכיר בזה וזה קשה !!! והלוואי שהיה כאן מישהו להקשיב לי כי אני נורא נורא לבד עכשיו וחשבתי באמת שנהיה יחד לעד !!! הדס
 
הדס מור ../images/Emo140.gif בבקשה רק בלי ../images/Emo7.gif

מצטערת שלא הייתי לצידך בלילה אך גם ככה התעוררתי מאוחר ועל הפנים, זה המקום ואולי גם הזמן להוציא את מה שעומד על על הלב, ברוכה הבאה ל
חם של ניצת ה
מקסימה שלנו.
 

הדס מור

New member
הייתי כאן כבר בעבר

אך תודה על הברכות . ובפעם הקודמת שהייתי סיפרתי סיפור אופטימי עלי ועל שני ילדי שמצאנו איש מקסים שאהב אותנו ופרטתי לפרטי פרטים את הקשיים שהיו ואת הנצחונות שלנו .. את כל מה שעברנו כדי להיות יחד .. ואתמול בלילה זה התפרק וזה התפרק ולפחות מבחינתי הפרוק הוא מרוב שרציתי אותו ליידי. והוא מקבל את זה לא אומר בקלות אבל מפורר אותי לרסיסים. הוא מכאיב לי ביודעין!! יודע מה מצבי ולא מראה טיפת עניין אומר שחייב לרפא קודם את הפצעים של עצמו לפני שיוכל לשמוע על הפצעים שלי ואיך אפשר ? ! איך אפשר לא להתענין בכאב של מישהו שאתה אוהב שרצית כחלק בלתי נפרד מחייך עד אתמול ? ואני בוערת אני כואבת כמו שלא כאב לי אף פעם אפילו לא כשהתגרשתי מבעל של 7 שנים אבי ילדי. ואין סיכוי שאחרי שאולי אצליח לאסוף את כוחותי חזרה אחזור להיות אותו בן אדם !! הדס
 
הדס

כן זה עצוב,קשה אחרי שנתיים של יחד פתאום הלבד,אבל עם כל הכאב ,כנראה שכך היה צריך להיות.קשה לראות את זה עכשיו בתוך הכאב אבל אני בטוחה שלא נפרדתם הרי בגלל ה"פקק של משחת השיניים". בעצם מה אני מקשקשת לך עכשיו? פשוט קחי לך
גדול ותדעי שגם אם לא באותה שניה ,תמיד ,תמיד יש מי שמקשיב לך כאן בבית הזה ,שגרים בו אנשים נפלאים.
 

העקשנית

New member
הדס. מקווה שתתגברי.../images/Emo24.gif

טוב שלפחות יש את הפורום שאפשר לקום ולכתוב ולהוציא מה שכואב. הלכתי קצת לאחור וראיתי מה סיפרת. את התקוות והחלומות. אני מקווה שהכל יסתדר לכם. את חושבת שזה סופי? כשהוא הולך-לאן הוא הולך? יש לו דירה משלו? עדיף ביחסים לא ללחוץ על השני כי זה רק מדגיש אצלו את הצורך להתרחק. למה תמיד מי שאנחנו רוצים לא רוצה אותנו? ומי שאנחנו לא רוצים רוצה אותנו? לי גם כואב הלב בימים האחרונים, בגלל כלמיני סיבות, אז אני לוקחת "פסק זמן מהחיים", ומנסה לאסוף כוחות, לרפא את הפצעים ולהמשיך הלאה. יש פצעים שלעולם לא מגלידים. אולי כדאי שהוא יידע זאת גם. לא טוב היות האדם לבדו אבל הוא לבדו בין כה וכה. מבחינתי-זוגיות , יחסים וקשר- זה אף פעם לא לנצח. אל תתייאשי. בחיים תמיד יש הפתעות. ודרך אגב-אם את בוכה זה טוב. עדיף מלב כואב שהופך לאבן.
 

הדס מור

New member
אכן בוכה

עקשנית , ניצת שושן וכל מי שמתייחס לכאבי תודה עקשנית הלוואי ויכולתי לקחת פסק זמן מחיים .. כמו שאת אומרת כשאמרתי שהוא הולך הכוונה היתה : שאנחנו נפרדים ולא במובן שהוא עוזב מגורים משותפים ועל זה בדיוק היתה המריבה בינינו.. על חוסר היכולת שלנו להתנתק כל אחד מהמחויבויות שלו במקום מגוריו ולבוא אל השני. אז אלא אם נמצא דרך לגרום לצפון להתקרב למרכז זה סופי לצערי ודרך להתגבר תהיה כנראה באופן חיצוני כי יש לי ילדים ואני חייבת להמשיך בשבילם אבל בפנים הצלקת.. לעד תהיה לעולם לא אוהב ככה שוב ולעולם לא אפסיק לאהוב את אהבתי זאת גם אם לא תתממש . תודה . הדס
 
הדס איך אומרת גברת מנהלת

קחי כוס מים והרגעי... אולי אני לא הכי יכולה לעודד אבל אשתדל וקודם כל אל תקבעי עובדות לעצמך שרק הוא ולא תאהבי אף אחד אחר בהרבה מקרים כאלה אמרנו את זה ועובדה שהמשכנו לאהבה הבאה. גם אצלי היה שינוי בחיים שבתוכו היה גבר שגרנו וחלקנו חיים יחד ובא יום אחד והכל התפרק (כמובן היו עקבות בדרך) וקשה אין ספק אבל זהו המצב כנראה וכמו תמיד אי אפשר לבכות על חלב שנשפך. ואם זה נגמר ולא חשוב מי הגורם ומה הסיבה אז נגמר ודי. חשוב שנבין את זה ונלמד לסגור את הדלת אבל באמת לסגור מכל הכיוונים (מדברת גם לעצמי כרגע). תרגעי קחי פסק זמן תבכי תוציאי אבל תמשיכי הלאה כי החיים ממשיכים ואל לנו להתקע אחורה במה שהיה כי הוא היה ועכשו הוא לא (שוב מדברת לעצמי ניצת
. אם יעזור לך עוד
בכיף.
 

ophra

New member
אהבה לעולם....

הדס יקירה לצערי היכולת שלי (כמו של כולם כאן אני חושבת) להקל על כאביך ושברון ליבך היא מצומצמת למשלוח חיבוקים ופרחים וירטואליים (זה גם משהו... לא?
) אבל... הדליק אצלי נורה משפט שכתבת: "לעולם לא אוהב ככה שוב" אני כל כך מבינה מאיפה זה בא וכל כך רוצה לנסות לשכנע אותך שכן תאהבי ככה שוב יכולה לדבר רק מנסיוני האישי והחוויות שאני עברתי אבל אולי זה יעזור גם לי היתה אהבה אחת גדולה ועצומה בחיים (עד כה) (ולא ה-X, אב ילדי) גם אני חשתי ואמרתי את כל אותם דברים שאת אומרת עכשיו כשזה לא יכול היה להמשיך, והאהבה עדיין היתה שם. וזה כואב, כל-כך כואב... אני יודעת... היום, בפרספקטיבה של זמן אני אומרת: תמיד אוהב אותו. זה לא יעבור. אבל המרחק והזמן עושים את שלהם כבר לא מצפה, מפנטזת וחולמת על "מה יקרה אם..." ו"אולי יום אחד...." הנחתי את האהבה הזו בפינה קטנה ונסתרת בלב. היא שמורה שם אבל לא מפריעה.... מאפשרת לי להמשיך לחיות. לא מכאיבה יותר כמו פעם והיום אני כן מאמינה (יותר מזה, אני יודעת) שאני אוהב ככה שוב...... וכך גם את. אני בטוחה בזה זה אולי לא משכנע אותך עכשיו... ואת לא מאמינה אבל.... בכל זאת..... תנסי אפילו קצת.... ותני לעצמך את הזמן להחלים לפצעים להגליד מקווה שתרגישי קצת יותר טוב
 
לאהוב כך

כן תהיה פעם הבאה... בפעם הבאה האהבה תהיה יותר יפה, בשלה, בוגרת.... יותר... מישהיא חכמה אמרה לי פעם... תני ליום לעבור....
 
מסכים לחלוטין

החיים זורמים ובכל יום מזמנים לנו ארועים.רגושים.מצבים לא צפויים והמון רגושים. מה אתה עושה עם כל מה שהחיים מזמנים לך, זה כבר סיפור אחר. יש כאלו שזה עטבר לידם. יש כאלו שלא נשארים אדישים, יש כאלו שדוחים ומתעמתים, ויש כאלו שזורמים עם זה. בחיים של זרימה, אין מקום לפטאליזים, פאטליזים יכול אולי להתקשר לעבר. הוא אינו יכול להתקשר להווה ובודאי שלא לעתיד. ולכן משפט כמו: לעולם לא אוכל לאהוב שוב. הוא משפט שאין לא מקום בחיים של זרימה. כשהכרתי את אם ילדי, אהבתי אותה מאוד(ואולי חשבתי שאהבתי) מכל מקום קבעתי לעצמי שזו תהיה אישתי. והתוצאות ידועות, זו היתה בחירת טעות. אדם לא צריך למסגר את עצמו בכלוב, לקשור עצמו בשלשלאות ולשכנע את עצמו. שזהו המצב ואין לשנותו. תמיד , תמיד יש יום חדש. תמיד יש מקום לאהבה חדשה.ויש ויתכנו מצבים חדשים שאינך יודע על קיומם. אבל אם תזרום עם החיים מובטח לך שתגלה אותם.
 

העקשנית

New member
טוב שאת בוכה-זה בריא!../images/Emo7.gif../images/Emo24.gif../images/Emo140.gif

להתנתק מהמחוייבויות-כלאמר-עבודה ומסגרות לימוד של הילדים? אם זאת הסיבה-אז אולי לא הייתם צריכים למהר ולנסות לגור ביחד עדיין? אין אפשרו שתמשיכו את הקשר כפי שהוא היה עד עכשיו? למה לפרק? למה להתנתק? זה נשמע קצת לא הגיוני מצידו. פתאום עכשיו הוא רוצה פסק זמן לרפא ת הפצעים? ומה היה עד עכשיו? מה הוא עשה במשך השנתיים? את בטוחה שזאת הסיבה? היחידה? שאין עוד גורם/ת בסיפור שלכם? או שאולי למישהו מכם נמאס? לחצת עליו אולי יותר מדיי? ולגבי הצלקת. גם לי ונדמה לי שלכל מי שעובר גירושין-יש צלקת ותשאר צלקת לכל החיים! בטח ובטח כאשר מתאהבים שוב-וזה מתפרק. מכל אהבה מקבלים משהו. לומדים. כנראה שכיצורים יונקים אנו זקוקים לאהבה ולחיבור עם אנשים נוספים בכדי לחיות, לשרוד, להרגיש שאנחנו שייכים.ולכן כשאנחנו נפרדים-בבת אחת כל עולמינו מתמוטט וחרב. וקשה לנו וכואב וכו´. אני עוברת זאת על בשרי מדיי יום, וחווה דברים קשים ולא מספרת כאן. אבל אני יכולה להבין מה עובר עלייך ועל מה את מדברת. אכן-הכאב הוא קשה ולעיתים בלתי נסבל. כל האמירות על-חייבים להמשיך, כי אין ברירה , ולמען הילדים , וצריך להיות חזקים, וכו´-הכל טוב ויפה בתאוריה. במציאות-יש תקופות קשות, יש זמן להתאבל, יש זמן לכאוב, וכנראה שיש גם זמן לשמוח. החיים זה גלגל, פעם למעלה ופעם למטה. חשוב לא להתייאש. לא להרים ידיים. לקבל באהבה את הטוב ואת הרע ואת הכאב. לדעת שהחיים לא תמיד קלים-לאף אחד ד"א. וכל החיים זה מסע אחד גדול ומרתק. בתקווה לשמוע ממך דברים טובים ובשורות משמחות. מה מנחם/ינחם אותך?
 

*יערית

New member
הדס יקרה......

יכולתי לכתוב לך מכתב מנחם למרות שזה לא היה עושה לך טוב יותר... אני מעתיקה לפנייך משהו שכתבתי בפורום השכן (גרושים) בכדי שתביני כמה החיים שלנו יקרים: מהם החיים? איך ביום אחד נופל אדם למשכב וזהו לא חוזר לעצמו יותר.... 7 שנים עבדתי במחיצתו..הבוס שלי..אחד הרופאים הטובים ביותר שיש בארץ ממוחה לילדים ברפואת השיניים,השידוך ביננו היה מוצלח, הוא רופא מעולה ואני אוהבת אנשים ישרים שמסורים לעבודה, השנים המחיצתו לימדו אותי הרבה וכמובן כמה ראש יש לבן אדם הזה.. לפעמים הייתי מוצאת עצמי אומרת לו:זה מעודף שכל.... כל המיקרים הקשים שיש שלחו אלינו,הרגשתי הכי טוב שבעולם לעבוד במקום עבודה מוצלח ושהשם שלו רץ לפניו. הספקתי להתחתן בצילו,להוליד שני ילדים,להתגרש,ולמצוא בן זוג חדש לחיים, חודש לפני שנפל למיטת חוליו שאלתי אותו :"מה דעתך על כך שהכרתי גבר שמבוגר ממני ב-13 שנה?"והוא ענה לי שהגיל לא מעיד ..ואם טוב לי ולילדים אז שרק יהייה במזל טוב.... פתאום לפני פסח הוא לא מגיע לעבודה כי הוא חולה...עובר שבוע שבועיים, חודש חודשיים ..שלוש..ולא יודעים מה הבעיה שלו..עובר ניתוחים למינהם, אבל שום דבר לא עוזר..ואני מצטמצמת לי המשרה,עובדת חלקית עם אישתו חלקית עם רופא מחליף,אבל זה לא זה..החוסר אונים שלי גובר, המשכורת מצומצמת,האי ודאות ממה שהולך לקרות.. והנה בשורות איוב לא אחרו להגיע..... יש לו סרטן מהסוג הקטלני ביותר....... שקט....... אשתו בהריון חודש שישי....הוא לקראת גיל ה-48 שלו...כ"כ הרבה חלומות היו לו...כמה כישרון יש בבן אחד..והנה מחלת הסרטן השיגה אותו.. לא עישן לא שתה תמיד חשב איך לצאת לפנסיה מוקדמת ולעבור לקרירה אקדמאית גדולה יותר, אבל מעולם מעולם הוא לא תאר לעצמו לגמור את חייו במחלה שכזו. והיום ישבנו אני ואשתו ועשינו מערך מה הולך לקרות.....כמה שהיא סוחבת על הכתפיים....שלושה ילדים +הריון,בית,עסק,בתי חולים,עובדים בעסק, והיא לא נשברת..אסור לה להשבר.... אז אני בטיפשותי נשברתי בפניה....לא יכולתי...בכיתי כמו שלא בכיתי בחיי, לא איכפת לי לקבל פיטורים עכשיו הצעתי....רק לחסוך משהו ממכם.. והיא אכן תשקול זאת לקראת הלידה באוקטובר...וזה כ"כ קשה לחשוב שהוא ללא מרפא וזה רק עיניין של זמן.. והוא הטוב מכולם ויש לו הומור שרק מיוחד לו.... ורק איתו עבדתי בעיניים עצומות כמו שרופא אמור לעבוד עם סייעת וראבקקקקקקקקקקקקקק קשה לי ! קשה לי......
 

הדס מור

New member
המשותף

יערית.. צדקת בהרבה דברים והראשון בהם הוא שמכתב מנחם לא עוזר וצדקת גם בהשוואה שעשית אולי מבלי להתכוון צדקת בכך שהתחושה שלי היא תחושת אבל.כאילו משהו בי מת !! כל היום הקאתי והחום עלה.. ממש ככמו מחלה אז נכון הדבר הכי רע בחיים זה מחלות שמהן אין אנחנו יכולים להתרומם בכוחות עצמינו אבל במקום שבו אני נמצאת קשה לי להשתמש בזה כפרופורציה אבל מהמקום הנמוך הזה שבו אני נמצאת עכשיו העליה מאוד מאוד רחוקה ונראת לא אפשרית תודה, הדס
 
הדסי

נכון קשה להתרומם וקשה לראות איך עושים את זה בכלל. אל תלחמי בהרגשה,תני לעצמך להיות עצובה וכואבת עד שהכאב יפחת (אם יעלם לחלוטין ,אי אפשר לדעת). רק תזכרי שיש לך ילדים ולפחות עבורם את חייבת להמשיך גם אם קשה.
 

העקשנית

New member
הדס-מה קרה לכן שכולכן מקיאות?../images/Emo67.gif

אכלתן אבטיח? חחחה!
טוב-אולי זה לא וירוס ואתן בהריון? בדקתן? נא לבדוק! ולגבי החבר-אולי זה לא סופי. אל ייאוש.
 
למעלה