מה זה פרו-אנה? , לך, נערה- ולכולן.
מתוך השאלות הנפוצות בפורום
http://www.tapuz.co.il/forums2008/faq/Question.aspx?forumid=198&qId=5948
גם כשמדברים על פרו-מיה מדברים על אותה צורת התייחסות של החולות בבולימיה לחולי שלהן, כמו שמתואר על הפרו-אנה.
באופן כללי שמות הקיצור האלו "אנה" ו"מיה" הם סוג של כינוי חיבה להפרעות, שמסמנים את החיבה של החולה כלפי החולי שלה ואת הנאמנות שלה לתכתיבי החולי,
וגם מתייחסים למחלה כאילו היא יישות חיה וקיימת, שיש לה רצונות ודרישות ושצריך לספק אותה ולא "לבגוד" בה.
מחשבה בצורה הזו על החולי כמובן מכניסה אותך למקום מאוד אפל שבו לא נענים לנסיונות עזרה ולא מנסים לצאת מזה.
היות שכולנו יודעות שמי שחולה בהפרעות אכילה נמשכת לחולי, ושחלק אינהרנטי מלהיות חולה בהפרעות אכילה הוא לרצות להיות חולה, בכל חולה יש פוטנציאל גדול להמשך לפרו.
בניגוד לכל מחלה אחרת שבה החולה רוצה להחלים ושונא את המחלה שלו, הפרעות אכילה זו מחלה שהחולה רוצה להיות חולה בה ומתקשה לוותר עליה,
ולכן לפעמים קשה מאוד להבחין איפה עובר הקו שבין כל החולות לבין אלו שדוגלות בפרו, והרבה פעמים חולות נמצאות איפשהו על הגבול שבין לבין, בתחום האפור שהוא לפעמים רחב מאוד.
בעיני זה דווקא דיון מאוד מאוד חשוב ומשמעותי,
איפה בכולנו יש קצת מהפרו, ואם הפרו כל כך מאיים עלינו איך אנחנו מסבירות את זה שאנחנו עדיין חולות,
ועוד ועוד נקודות שאפשר לדבר עליהן כאן,
גם אם לא בדיון הזה ספציפית.