ושוב הגיע מועד האזכרה...
"שושי, רק רגע, אל תלכי. קחי כסא, שבי רגע. אולי תשבי פה על הפרחים, לך הם הרי לא יפריעו. אני רק רוצה לדבר איתך מעט, מזמן לא עשינו את זה. כן, אני יודע. כל שנה זה "גומרים, מדברים קצת והולכים". אבל הפעם זה אחרת. הפעם זה 14. ול-14 הזה יש משמעות רבה... ראשית, הרי נולדת בארבעה עשר באוגוסט. הייתי בן 14 כשבקשתי ממך לראשונה חברות... ארבע עשרה שנות נישואין היו לנו יחד, שנים נפלאות מבחינתי. ועכשיו, 14 שנים בלעדייך, 14 שנים מאז החלטת שנמאס לך מהבלי העולם הזה ועזבת אותנו. ואני זוכר..." יום הפטירה - י"ח בחשוון, יום האזכרה - 25.10.02... ומה שכתוב למעלה עשוי להיות הפתיחה למה שאומר בבית הקרבות. עשוי להיות - כי אני לא בטוח שאומר משהו... וביום שבת תוכלו, כמעט בודאות, לפגוש אותי בעמק הבכא, ליד העץ שהשלט התקוע באדמה מציין שניטע לזכר "יוגב לירון,"1.02.01". להתראות... שיהיה רק טוב... אברהם
"שושי, רק רגע, אל תלכי. קחי כסא, שבי רגע. אולי תשבי פה על הפרחים, לך הם הרי לא יפריעו. אני רק רוצה לדבר איתך מעט, מזמן לא עשינו את זה. כן, אני יודע. כל שנה זה "גומרים, מדברים קצת והולכים". אבל הפעם זה אחרת. הפעם זה 14. ול-14 הזה יש משמעות רבה... ראשית, הרי נולדת בארבעה עשר באוגוסט. הייתי בן 14 כשבקשתי ממך לראשונה חברות... ארבע עשרה שנות נישואין היו לנו יחד, שנים נפלאות מבחינתי. ועכשיו, 14 שנים בלעדייך, 14 שנים מאז החלטת שנמאס לך מהבלי העולם הזה ועזבת אותנו. ואני זוכר..." יום הפטירה - י"ח בחשוון, יום האזכרה - 25.10.02... ומה שכתוב למעלה עשוי להיות הפתיחה למה שאומר בבית הקרבות. עשוי להיות - כי אני לא בטוח שאומר משהו... וביום שבת תוכלו, כמעט בודאות, לפגוש אותי בעמק הבכא, ליד העץ שהשלט התקוע באדמה מציין שניטע לזכר "יוגב לירון,"1.02.01". להתראות... שיהיה רק טוב... אברהם