ושוב בעניין גמילה
בזמנו התייעצתי כאן בעניין גמילתה של בתי, היום בת שנתיים וחודשיים, מחיתולים. רק להזכיר, מזה מספר חודשים הילדה יוזמת עשיית פיפי בשירותים (בעיקר בבוקר ובערב), כנראה חיקוי של אחותה הגדולה, ומדי פעם מבקשת להוריד חיתול. התלבטתי אז אם להתחיל גמילה לאור האיתותים ממנה, ובעצתה של נעה החלטתי להוריד חיתול מדי פעם בלי לצאת בהכרזות רשמיות, וכך עשינו. רוב היום היא הייתה עם חיתול ומדי פעם כמה שעות בלי, בלי פספוסים (אבל גם בלי הרבה פיפי בשירותים). לפני שלושה ימים היא סירבה לשים חיתול בבוקר ומכיון שהיה נראה לי שהיא מוכנה ומכיון שכבר קיץ (אחת הסיבות שלא רציתי לגמול הייתה שאנחנו גרים בארץ קרה מאוד ונראה לי לא מתאים לגמול בחורף), לא החזרנו לה את החיתול מאז, למעט לשנת צהריים ושנת לילה. שמנו שני סירים בבית, במקומות נוחים, בשירותים יש ישבנונים ויצאנו לדרך. ומאז, אמנם רק שלושה ימים, אבל כל הזמן פספוסים. האמת שזה לא פספוסים בכלל וזו הסיבה שאני כותבת. היא מתעלמת מעניין הפיפי. עושה פיפי בתחתונים ולא אומרת לנו, ונשארת רטובה עד שאנחנו שמים לב. אנחנו מזכירים לה מדי פעם, היא אומרת שאין לה פיפי (היא מדברת שוטף) וכמה דקות אחרי זה עושה בתחתונים. מדי פעם, כפעמיים ביום, היא עושה בסיר או באסלה. שקלתי להחזיר לה את החיתול, אבל אני יודעת שזה לא מומלץ. אולי היא עוד לא מוכנה? אולי זה אלמנט של חיקוי של אחותה ותו לא? מנסיוני עם הגדולה, שנגמלה בגיל שנתיים ושלושה חודשים, הגמילה מפיפי הייתה מלווה בשיתוף פעולה שלה ופספוס באמת היה פספוס, כזה שהיא הצטערה עליו ומיד באה להודיע שצריך להחליף לה (למרות שמקקי לקח לה עוד כמה חודשים טובים להגמל). אז אחרי כל המגילה - מה עושים מפה? ממשיכים עם הגמילה? מפסיקים? תודה למי שהגיעה עד כאן
בזמנו התייעצתי כאן בעניין גמילתה של בתי, היום בת שנתיים וחודשיים, מחיתולים. רק להזכיר, מזה מספר חודשים הילדה יוזמת עשיית פיפי בשירותים (בעיקר בבוקר ובערב), כנראה חיקוי של אחותה הגדולה, ומדי פעם מבקשת להוריד חיתול. התלבטתי אז אם להתחיל גמילה לאור האיתותים ממנה, ובעצתה של נעה החלטתי להוריד חיתול מדי פעם בלי לצאת בהכרזות רשמיות, וכך עשינו. רוב היום היא הייתה עם חיתול ומדי פעם כמה שעות בלי, בלי פספוסים (אבל גם בלי הרבה פיפי בשירותים). לפני שלושה ימים היא סירבה לשים חיתול בבוקר ומכיון שהיה נראה לי שהיא מוכנה ומכיון שכבר קיץ (אחת הסיבות שלא רציתי לגמול הייתה שאנחנו גרים בארץ קרה מאוד ונראה לי לא מתאים לגמול בחורף), לא החזרנו לה את החיתול מאז, למעט לשנת צהריים ושנת לילה. שמנו שני סירים בבית, במקומות נוחים, בשירותים יש ישבנונים ויצאנו לדרך. ומאז, אמנם רק שלושה ימים, אבל כל הזמן פספוסים. האמת שזה לא פספוסים בכלל וזו הסיבה שאני כותבת. היא מתעלמת מעניין הפיפי. עושה פיפי בתחתונים ולא אומרת לנו, ונשארת רטובה עד שאנחנו שמים לב. אנחנו מזכירים לה מדי פעם, היא אומרת שאין לה פיפי (היא מדברת שוטף) וכמה דקות אחרי זה עושה בתחתונים. מדי פעם, כפעמיים ביום, היא עושה בסיר או באסלה. שקלתי להחזיר לה את החיתול, אבל אני יודעת שזה לא מומלץ. אולי היא עוד לא מוכנה? אולי זה אלמנט של חיקוי של אחותה ותו לא? מנסיוני עם הגדולה, שנגמלה בגיל שנתיים ושלושה חודשים, הגמילה מפיפי הייתה מלווה בשיתוף פעולה שלה ופספוס באמת היה פספוס, כזה שהיא הצטערה עליו ומיד באה להודיע שצריך להחליף לה (למרות שמקקי לקח לה עוד כמה חודשים טובים להגמל). אז אחרי כל המגילה - מה עושים מפה? ממשיכים עם הגמילה? מפסיקים? תודה למי שהגיעה עד כאן
