יקירתי...
קודם כל, תוציאי את המושג "לא מגיע לי" מהלקסיקון... אין דבר כזה לא מגיע לי... אין אדם בעולם שלא מגיע לו!! אני כל כך מכירה את ההרגשה הזו.. לכל אחד זה מגיע ממקום אחר, מהמקום שלו, אבל ההנחה שלא מגיע לי כל כך חזקה ואמיתית מבחינתו... היא הייתה כך מבחינתי המון זמן... וכן, עדיין יש רגעים שקשה להתגבר על ההרגשה הזו... אני חושבת שקודם כל הכי חשוב לקבל את כל הרגשות הללו שעולים אצלך.. לקבל את זה שכך את מרגישה, לא משנה אם זה נכון או לא או מאיפה זה מגיע... זה נכון בשבילך וזה מה שחשוב... אצלי בכל אופן, אחרי שאני מקבלת דברים, רגשות, כעובדה הרבה יותר קל לי להתמודד איתם... אולי תנסי לכתוב לנו (ולעצמך בעיקר) כמה דברים שאת אוהבת בעצמך ושאת גאה בהם? אולי אפילו תעשי את הסיכום שנה של פרח75? יש כמה שאלות שיכולות לעשות לך טוב לענות עליהן... וסיכום וחשבון נפש זה תמיד טוב ומועיל בעייניי... את לא חייבת לשתף אותנו, את יכולה לעשות את זה בינך לבין עצמך ואם תרצי לשתף אותנו איך את מרגישה אחר כך... דבר נוסף שחשבתי עליו הוא, אולי תמצאי לעצמך איזה תעסוקה מעבר לעבודה בית.. משהו שאת אוהבת ויספק אותך.. אולי חוג מעניין, להתנדב איפהשהו, לקחת איזה קורס בנושא שמעניין אותך..... ומה אם חברות? יוצא לך להיפגש איתן מידי פעם? ו.... את חייבת להתחתן כדי לעזוב את הבית? למה? אם זה מה שאת רוצה וזה מה שאת חושבת שיעשה לך טוב, לעזוב את הבית ולהיות עצמאית, מה מונע מבעדך לעשות את זה לפני חתונה? בכלל, אני לא זוכרת בת כמה את אבל הייתי בטוחה שאת בתיכון או לפני צבא או משהו כזה.... אז תקני אותי אם אני טועה... בכל מקרה, אנחנו כאן.... אשמח לשמוע מה שלומך היום... ותמיד כייף לראות אותך איתנו... איתך...