ושבו בנים לגבולם...
אחי ורעי יקרים! מזה יובלות שלא הראתי פרצופי הוירטואלי, ולא שיתפתי במכמני נפשי את היושבים בציון. רבות החוויות אשר עברו על כוחותינו בפרק זמן כה קצר עד כי כלו בי הכוחות מלשתף. אולם... חלום חלמתי... ובחלומי ניצבת אני במבנה גדול ומפואר, מסדורנות עד מוליכות אותי אל בית תפילה מרהיב ביופיו. ארון קודש גדול ומרהיב ניצב בקדמתו, במה מלכותית ועליה פרוכת שזורת חוטי זהב וארגמן. והמתפללים... כולם עוטים ארשת קדושה על פניהם ופיהם מפיק צלילי שוכרה. שליח הציבור עטוף טלית צחה ופיו מפיק מרגליות. ואני עוצמת עיניי ונמשכת... נמשכת אל העוצמה והטוהר, אל השירה שחודרת אל עצמותי ומעירה נימים רדומים, וכולי אחוזה דביקות ורעד נוכח המראה. ורצון אחד אוחז בי... להתפלל... לשאת ולתת עם אלוהי, ולבכות ולצעוק, להתחנן ולסלוח. ורק לדעת כי הוא מקשיב... ואז קצתי משנתי. וכאילו מתוך שינה גיששו ידי אחר סידור התפילה המרוט המונח על מדפי. בלב כבד ובידיים חוששות פתחתי את הסידור והחלתי קוראת בו. המילים מוכרות אך זרות נאמרו ללא אומר תחת שפתי, והרגשתי זרות מעיקה וצורמת... היכן תחושת השיכרון... לאן נעלמה העוצמה... הכאב, השמחה, ההתרוקנות??? ח ל ל ... חלל גדול הציף אותי... משהו מת ולא יקום עוד, שלהבת אחת הלכה לבלי שוב... יהי זכרה ברוך!
אחי ורעי יקרים! מזה יובלות שלא הראתי פרצופי הוירטואלי, ולא שיתפתי במכמני נפשי את היושבים בציון. רבות החוויות אשר עברו על כוחותינו בפרק זמן כה קצר עד כי כלו בי הכוחות מלשתף. אולם... חלום חלמתי... ובחלומי ניצבת אני במבנה גדול ומפואר, מסדורנות עד מוליכות אותי אל בית תפילה מרהיב ביופיו. ארון קודש גדול ומרהיב ניצב בקדמתו, במה מלכותית ועליה פרוכת שזורת חוטי זהב וארגמן. והמתפללים... כולם עוטים ארשת קדושה על פניהם ופיהם מפיק צלילי שוכרה. שליח הציבור עטוף טלית צחה ופיו מפיק מרגליות. ואני עוצמת עיניי ונמשכת... נמשכת אל העוצמה והטוהר, אל השירה שחודרת אל עצמותי ומעירה נימים רדומים, וכולי אחוזה דביקות ורעד נוכח המראה. ורצון אחד אוחז בי... להתפלל... לשאת ולתת עם אלוהי, ולבכות ולצעוק, להתחנן ולסלוח. ורק לדעת כי הוא מקשיב... ואז קצתי משנתי. וכאילו מתוך שינה גיששו ידי אחר סידור התפילה המרוט המונח על מדפי. בלב כבד ובידיים חוששות פתחתי את הסידור והחלתי קוראת בו. המילים מוכרות אך זרות נאמרו ללא אומר תחת שפתי, והרגשתי זרות מעיקה וצורמת... היכן תחושת השיכרון... לאן נעלמה העוצמה... הכאב, השמחה, ההתרוקנות??? ח ל ל ... חלל גדול הציף אותי... משהו מת ולא יקום עוד, שלהבת אחת הלכה לבלי שוב... יהי זכרה ברוך!